יוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgיוניים
Rock dove - natures pics.jpg
יונת הסלע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: יונאים
משפחה: יוניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Columbidae
תחום תפוצה
Pigeon range.png
יונים שונות
יונת כתר, הגדולה במשפחת היוניים

יוניים (שם מדעי: Columbidae) היא משפחה של ציפורים, היחידה בסדרת היונאים (שם מדעי: Columbiformes). המינים ממשפחת היוניים נפוצים בכל מקום בעולם, אך המגוון הגדול ביותר נמצא באזור אינדונזיה ואוסטרליה. קיימים בסך הכל כ-300 מינים.

ליוניים יש גוף בגודל בינוני וסגלגל, רגליים קצרות, ראש קטן, בעלי זפק גדול ומקור קצר וצר. כנפיהם בנות 11 אברות והן חזקות ומחודדות. הם נמצאים חלק ניכר מזמנם על פני הקרקע בחפשם אחר גרגרים. הם דוגרים על עצים, על הקרקע, או בין סלעים, והנקבות מטילות בדרך כלל שתי ביצים. ליוניים יכולת מיוחדת מבין העופות לטבול את המקור בתוך המים ולשתות ללא הפרעה בזכות נחיריהם הניתנים לסגירה על ידי שרירים מיוחדים. הם ניזונים מזרעים, ירקות ופירות.

הגדולים ביוניים הם מיני יונת הכתר (Goura) שאורכם עד 70 ס"מ ומשקלם עד 4 ק"ג. הקטנים ביוניים הם יוני קרקע אמריקאים (Columbina) שאורכם עד 18 ס"מ ומשקלם עד 24 גרם.

קני היוניים עשוי בדרך כלל ממקלות. הזכר והנקבה דוגרים ביחד על שתי ביצים. שלא כמו רוב הציפורים, היוניים מייצרים חומר הדומה לחלב, הנקרא "חלב יונים", שממנו ניזונים הגוזלים.

מנגנון הניווט של יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורניתולוגים, חוקרי הציפורים, משוכנעים שהיונים משתמשות באמצעים רבים לניווט דרכם. כמו ציפורי-נוד אחרות, הן יכולות כנראה לקלוט את מצב השמש והכוכבים על-מנת להתמצא בכיוון. ייתכן שיש ליונים חומרים מגנטיים במוחן המאפשרים להן לעמוד על שינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ, ובהתאם לקבוע את מסלולן. חוקרים באיטליה סבורים כי חוש הריח משמש כמעביר אותות חשוב לזיהוי דרכן של היונות חזרה הביתה. הביולוג מל קרייטר מאוניברסיטת קורנל טוען כי יונים יכולות לראות ולחוש באור המקוטב, למצוא את כיוונו, לחוש בשינויים בכיוונו, ויכולת זו עשויה לעזור להן בניווט העצמי. הן רגישות גם לאור על סגולי, שככל הנראה גם הוא משמש אות מסוים. יונים עשויות לחוש בשינויי גובה גם כשאינו עולה על שלושה מטרים, כיוון שיש ביכולתן להבחין בשינויים מזעריים בלחץ הברומטרי, כמו למשל ירידת כספית בשיעור 0.07 מ"מ. רגישות זו מסייעת להן לשמור על מסלול קבוע ומאפשרות אבחנה מוקדמת בחזיתות אור מתקרבות. רמז אחר לכושר הניווט של היונים מקורו ביכולתן לשמוע קולות נמוכים ביותר, עד 0.05 הרץ, הנגרמים על ידי מקורות שונים כמו רכסי הרים, גלי ים, סופות רעמים ועוד.

מיון קטסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת היונאים שכוללת היום רב את משפחת היוניים, כללה בעבר גם את משפחת הקטיים, ואת משפחת הדודיים (Raphidae). הקטיים נחשבים כיום למשפחה בסדרת הקטאים ואילו בעקבות ניתוחי אוסטאולוגיה ו-DNA נחשבים הדודיים כיום לתת-משפחה של היוניים.

מיון המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים נוספים:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוניים בוויקישיתוף