נמרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית, פרק י', כבנו של כוש, בן חם, בן נח. בניגוד לרוב הדמויות המוזכרות בפרשת נוח, נמרוד אינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים מועטים על חייו, שעל-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו חלה בארץ שנער, בערים בבל, ארך וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום), וכי בנוסף להן ייסד באשור את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). בספר מיכה פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לאשור.

נמרוד, על פי הכרונולוגיה היהודית, חי כ-215 שנה משנת א'תתק"ח עד יום מותו של אברהם בשנת ב'קכ"ג. על פי המפרשים הוא נרצח על ידי עשיו כשהוא (עשיו) שדד ממנו את הבגד המיוחד שלו.

במדרש נחשב נמרוד לדמות שלילית ביותר, כנראה מכיוון ששמו מתפרש כמביע רצון למרוד כנגד האלוהים, ועיסוקו בציד מצייר אותו כשליט אכזר ואלים. בין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה של בניית מגדל בבל, וכמו כן מסופר עליו במדרש שצווה להשליך לכבשן את אברהם, בעודו צעיר, בשל סירובו לסגוד לאלילי בבל. במדרש אברהם והצלמים המופיע בבראשית רבה מתואר העימות התאולוגי בין אברהם המונותאיסט לבין נמרוד עובד האלילים:

נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבוד לענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבוד לבן אדם, שסובל הרוחות? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר - הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו!

בראשית רבה ל"ח, יג

במסורת היהודית יש הסתייגות משימוש בשם "נמרוד", בשל הדימוי השלילי שנקשר בו. על אף זאת, השם הוא שם פרטי מקובל בקרב חילוניים. הסיפורים שנקשרו לשמו של נמרוד מופיעים גם במסורות הנצרות והאסלאם והשם מופיע כשם משפחה נוצרי. קיימים גם כתבי עת בתחומים שונים הנושאים את השם נמרוד. בחמש מדינות בארצות הברית קיימים יישובים הנושאים את השם נמרוד. הדימוי החיובי של נמרוד כגיבור ציד קיבל ביטוי בשימושו כשם של מטוס קרב בריטי.

פרשנות שונה למעשי נמרוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הפרשן רבי אברהם אבן עזרא הדורש את הפשט של המקרא - נמרוד החל להיות גיבור ציד בכך שהיה מקריב קורבנות עולה לה', אך הדרש דורש זאת אחרת.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חז"ל אמרפל המוזכר במקרא הוא נמרוד.

נמרוד באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"קומדיה האלוהית" של דנטה מוצג נמרוד כענק, וכנידון למדור התשיעי של הגיהנום. העונש שנגזר עליו הוא ללהג באופן אינסופי, מבלי שאחרים יוכלו להבין אותו, ומבלי שהוא יוכל להבין את דברי האחרים (בדומה לרעיון בלילת השפות שבסיפור מגדל בבל).

שיר עממי בשפת הלאדינו, בשם "כאשר המלך נמרוד" או "אברהם אבינו", מתאר את העימות שבין נמרוד לאברהם. בשיר, רואה נמרוד כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלוהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע.

האמן יצחק דנציגר יצר את הפסל "נמרוד", המגלם את האידאלים של התנועה הכנענית, המציגים את האדם השורשי המחובר לאדמתו.

בסלנג אמריקאי, השם נמרוד משמש ככינוי מלגלג לאדם טיפש. המקור לכך הוא בסרטוני באגס באני, בהם השתמש באגס באני בשם נמרוד ככינוי מלגלג ליריבו הצייד הבלתי מוצלח אלמר פאד.‏‏‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Uehlinger, Christoph. "Nimrod." Pages 627-630 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]