סנטה (עיר בפיליפינים)
 | |
| מדינה |
 הפיליפינים |
|---|---|
| מחוז | אילוקוס |
| פרובינציה | אילוקוס סור |
| שטח | 109.1 קמ"ר |
| גובה | 72 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ברשות המקומית | 14,992 (1 במאי 2020) |
| קואורדינטות | 17°29′10″N 120°26′04″E / 17.486041666667°N 120.43444444444°E |
| אזור זמן | UTC+8 |
| http://www.lgusanta.org | |
|
(למפת הפיליפינים רגילה)  | |
  | |
סַנטָה (באילוקנו ובטגלוג: Santa) היא רשות מקומית מדרגה 4 בפרובינציה אילוקוס סור במחוז אילוקוס בפיליפינים. על פי מפקד האוכלוסין של 2020, יש בה אוכלוסייה של 14,992 אנשים.[1]
הטבע שסביב העיר הוביל את המושל הכללי של הפיליפינים דאז, תיאודור רוזוולט הבן, כאשר ביקר בה ב־1925, להכריז: "ההר [טֶטאס] במזרח, הנהר [אברה] המתפתל בצפון, והים העצום במערב, הופכים את סנטה לעיירה פואטית."[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מפות אוגוסטיניות מהשנים 1831 ו־1834, סנטה נוסדה ב־1576. האוגוסטינים הקימו מרכזי מיסיונרים בוויגאן ב־1575 ובסנטה ב־1576. יוקרתה של העיירה עלתה בשנת 1802, כאשר הוקמה בה הדיוקסיה הזמנית בבית הכומר של סנטה, עד 1834.[3]
מרד מאלונג[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מרד מאלונג" פרץ בשנת 1660, כאשר אנדרס מאלונג מבינאלאטונגן (כיום העיר סן קרלוס בפרובינציית פנגסינן) אחז בנשק כדי למחות על עוולות המיסוי וגיוס הגברים לעבודת כפייה. מאלונג הכריז על עצמו "מלך פנגסינן" וניסה להרחיב את ממלכתו על ידי שליחת רוזן מטעמו, פדרו גומפוס, לאילוקוס.
גומפוס רדף אחרי הספרדים הנסוגים, שביקשו מקלט באגואו. הספרדים ונאמניהם עצרו ונלחמו במעבר פּידֶג, בעיר סנטה. פדרו דה לה פניה, שהגן על המעבר, איפשר למורדים, שחנו בנארוואקאן הסמוכה, מעבר חופשי דרך מעבר פידג.[3]
מרד דייגו סילאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־14 בדצמבר 1762 הוביל דייגו סילאנג את פשוטי העם בהתקוממות העיקשת ביותר נגד הספרדים במאה ה־18. גם הוא נשען על הטינה המצטברת בשל נטל המס ועבודות הכפייה. הוא הכריז על "אילוקוס חופשית" והפך את ויגאן לבירתה.
לאחר שנכשלו הספרדים מלהביס את סילאנג בקרב, גייסו את מיגל ויקוס, בסיוע פדרו בקבק, שניהם חבריו המהימנים של סילאנג, וגרמו להם לבגוד בו ולירות בגבו ב־26 במאי 1763.[4] גבריאלה סילאנג, רעייתו של דייגו, בסיוע דודה, ניקולס קריניו, המשיכה במאבקו של בעלה, והביסה את הספרדים וחייליהם בקרב בַּנאואנג, בסביבות העיר סנטה, ב־24 באוגוסט 1763.[3]
שיטפונות הרסניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1852 אירע שיטפון הרסני בשם "לאיוס בונגסוט" (מילולית: "שיטפון הריקבון") והרס את מרכז העיר המקורי, וגרם להעברתו לאתר חדש, כארבעה קילומטרים מדרום לאתר המקורי. כנסייה חדשה נבנתה בין השנים 1849 ל־1875.
בשנת 1905 אירע שיטפון הרסני נוסף, "לאיוס נאונאו" (מילולית: "השיטפון הממוסס"), אשר הניע את התושבים להעביר את מרכז העיר לפסונגול, בחלק הדרומי של העיר.[3]
מלחמת העולם השנייה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־19 בדצמבר 1941 נחת הצבא היפני הקיסרי בסנטה. התושבים ברחו להרים, שם סבלו ממחסור, רעב, ומחלות. החיילים היפנים החזיקו חיל מצב בדרום גשר קירינו וטבחו ב־70 אזרחים בבאריו ריזאל ב־26 בינואר 1945.
בהמשך שנת 1945 שחררו כוחות פיליפינים מקומיים את העיירה סנטה, לאחר שהביסו את הכוחות היפניים הקיסריים.[3]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנטה שוכנת כ־386 קילומטרים מצפון לבירת המדינה מנילה וכ־21 קילומטרים מדרום לעיר ויגאן, בירת הפרובינציה. ניתן להגיע אליה באוטובוס, בג'יפני, או ברכב אחר דרך הכביש המהיר הלאומי.[2]
שטחה של סנטה כ־109 קילומטרים רבועים, שהם כ־4.2% מכלל השטח של הפרובינציה אילוקוס סור.
משאבים מינרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משאבי המינרלים העיקריים של העירייה הם מלח מהחוף, וחצץ וחול מגדות הנהר אברה. החצץ והחול נאספים לאורך גדת הנהר ונמכרים לצורכי בנייה. חלק מתושבי הברנגאים לאורך החוף של סנטה עוסקים בייצור מלח לפרנסתם.[2]
ברנגאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנטה מחולקת פוליטית ל־26 ברנגאים.[5] בראש כל ברנגאי עומדים נבחרי ציבור: קפטן הברנגאי, ומועצת הברנגאי. הם נבחרים מדי שלוש שנים.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רווח בנאואנג[עריכת קוד מקור | עריכה]
רווח בנאואנג (Banaoang Gap) הוא פתח באורך של כ־9 קילומטרים שיצר הנהר אברה לאורך זמן דרך שלושה רכסי הרים גבוהים בהרי האילוקוס. הוא מפריד בין הערים סנטה לבַּנטאי, ומשתרע עד לסן קינטין שבאברה. מעליו פרושים שני גשרים – גשר קירינו הישן וגשר קירינו החדש – אשר מחברים את שתי הערים. בברנגאי באנאואנג שבסנטה ישנה מרפסת תצפית אשר מציעה נוף דרמטי של הגשר ושל נהר האברה הרחב, על רקע הר טטאס דה סנטה, הר ביניטאלו,[6] [7] והרים אחרים ברכס האילוקוס.[8]
הפארק הלאומי גבעת הגיבורים של צפון לוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרום־מזרח לסנטה, ובחלקו בעיר נארוואקאן,[9] שוכן הפארק הלאומי גבעת הגיבורים של צפון לוזון. הפארק הוקם ב־9 ביולי 1963, על ידי הכרזה מס' 132, והוא מקיף כ־13,000 דונם של נוף הררי מרשים.[10]
פארק ההנצחה לגבריאלה סילאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממערב לפארק הלאומי, לאורך הכביש המהיר הלאומי, נמצא מעבר פּידֶג הישן, שהוא הכניסה ההיסטורית לסנטה. בשנת 1976 שונה שמו לשם "מעבר דייגו–גבריאלה סילאנג". הפארק מנציח את גבריאלה סילאנג, אשר נולדה בבאריו הישן קניוגאן, בסנטה, ב־19 במרץ 1731, ונחשבת לגיבורה הראשונה של אילוקוס.[4] [11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של עיריית סנטה, אילוקוס סור (אנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחוז אילוקוס, באתר מפקד האוכלוסין של הפיליפינים
- ^ 1 2 3 "Profile of Santa".
- ^ 1 2 3 4 5 "History".
- ^ 1 2 "Gabriela Silang".
- ^ Philippine Standard Geographic Code (PSGC) | Philippine Statistics Authority, psa.gov.ph
- ^ "Mount Tetas de Santa".
- ^ "Mount Binitalo".
- ^ "Banaong View Deck".
- ^ "Northern Luzon Heroes Hill National Park".
- ^ "Protected Areas in Region 1" (אורכב 21.03.2012 בארכיון Wayback Machine).
- ^ Teenee (2011-06-08).