ססיליה פיין-גפושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ססיליה פיין-גפושקין
Cecilia Payne-Gaposchkin
1900 –‏ 1979
פיין בעבודתה
ססיליה פיין-גפושקין
תרומות עיקריות
גילתה שהשמש מורכבת בעיקר ממימן
Cecilia Helena Payne Gaposchkin (1900-1979) (2).jpg

ססיליה פיין-גפושקין (באנגלית: Cecilia Payne-Gaposchkin; ‏ 10 במאי 19007 בדצמבר 1979) הייתה אסטרונומית בריטית-אמריקאית. בשנת 1925 הייתה הראשונה שהראתה שהשמש מורכבת בעיקר ממימן (H), דבר שסתר את הסברות המדעיות של אותם הימים. בשנת 1925 היא הייתה לאדם הראשון שקיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד באסטרונומיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ססיליה הלנה פיין נולדה בוונדובר, אנגליה, להלנה ואדוארד-ג'ון פיין, פרקליט לונדוני, היסטוריון ומוזיקאי מוכשר, וגדלה במשפחה בת שלושה ילדים. אביה נפטר כאשר הייתה בת ארבע, ואמה גידלה את המשפחה לבדה. פיין למדה בבית ספר לבנות וב-1919 זכתה במלגת לימודים גבוהים ללימוד מקצועות הכימיה, בוטניקה ופיזיקה במכללת נונהאם (Newnham College) שבאוניברסיטת קיימברידג'. במהלך לימודיה קיבל אותה האסטרופיזיקאי הנודע ארתור אדינגטון כתלמידתו, אך למרות גיבויו של המדען החשוב לא התאפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בתחום, מכיוון שנשים לא יכלו לקבל תארים מתקדמים בקיימברידג' של אותם הימים. לאחר שפגשה את הרלו שפלי, מנהל מצפה הכוכבים של הרווארד, החליטה ב-1923 לעזוב את אנגליה לטובת אוניברסיטת הרווארד, שם הפך שפלי ליועץ התזה שלה.

דוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 הייתה פיין לאדם הראשון שקיבל דוקטורט באסטרונומיה מאוניברסיטת הרווארד. האסטרונום אוטו סטרוב שיבח את עבודת הדוקטורט שלה, שלדעתו הייתה "ללא ספק הדוקטורט הגאוני ביותר שנכתב מעולם באסטרונומיה". בתוקף עבודתה הייתה הראשונה שפירשה נכון את ספקטרום אור השמש, והראתה שהשמש עשויה בעיקר ממימן ומעט הליום.

מכיוון שעד לאותם הימים רווחה הסברה כי השמש מורכבת ברובה מברזל, פיין הוכרחה לחזור בה מדבריה, ורק לאחר מכן הוכח שצדקה.

מחקר מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הדוקטורט, החלה לחקור כוכבים מפיצי אור מסדר גבוה, כדי להבין את מבנה שביל החלב. לאחר מכן, עם בעלה, היא סקרה את כל הכוכבים הבהירים מעשרה מגניטודה (בהירות). כדי ללמוד על כוכבים משתנים, היא ביצעה מעל 1,250,000 תצפיות עם עוזרי המחקר שלה. עבודה זו התרחבה בהמשך למחקר על ענני מגלן, דבר שגרם ל-2,000,000 תצפיות נוספות על כוכבים משתנים. מידע זה הביא למסקנות לגבי מחזור החיים של כוכב.

פיין נשארה פעילה במחקר המדעי בהרווארד במהלך כל חייה. היא שימשה עוזרת טכנית לשפלי מ-1927 עד 1938. פעם אחת שקלה לעזוב את הרווארד מכיוון שמשכורתה הייתה נמוכה, משום שלא החזיקה במעמד רשמי. שפלי עשה נסיונות רבים להשיג לה משרה רשמית, וב-1938 הוגדרה משרתה תחת הכותרת "אסטרונומית". כאשר התמנה לדירקטור ב-1954, ניסה דונלד מנזל לשפר את מעמדה, וב-1956 הייתה לאישה הראשונה שמונתה לפרופסור מן המניין מתוך הפקולטה למדעים ואומניות בהרווארד. לאחר מכן, כאשר מונתה לראש החוג לאסטרונומיה, הייתה גם לאישה הראשונה במעמד זה בהרווארד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין קיבלה אזרחות אמריקאית ב-1931. כאשר טיילה בגרמניה ב-1933, פגשה את בעלה לעתיד, סרגיי א. גפושקין, ועזרה לו להשיג אשרת כניסה לארצות הברית. הם נישאו במרץ 1934, ונולדו להם שלושה ילדים: קת'רין, אדוארד ופטר.

הערכת הקריירה שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פטרישיה פרנס (Patricia Farnes) וג. קאס-סימון (G. Kass-Simon), הקריירה של פיין סימנה את נקודת המפנה במצפה הכוכבים של הרווארד. תחת ניהולו של הרלו שפלי, המצפה כבר הציע הזדמנויות במחקר האסטרונומיה לנשים, לעומת מכונים אחרים. הישגים ראויים לציון בנושא הושגו מוקדם יותר במהלך המאה על ידי וויליאמינה פלמינג, אנטוניה מאורי, אנני ג'אמפ-קאנון והנרייטה לאוויט. אך עבודת הדוקטורט של פיין גרמה לנשים להיכנס ל'מיינסטרים'. הנתיב שפרצה בעולם המדעי, שעד אז נשלט על ידי גברים, היווה השראה לנשים רבות.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Stars of High Luminosity" (1930),
  • "Variable Stars" (1938),
  • "Variable Stars and Galactic Structure" (1954),
  • "Introduction to Astronomy" (1956),
  • "The Galactic Novae" (1957)
  • "Cecilia Payen-Gaposechkin: An Autobiography and Other Recollections", (1984) ed. Katherine Haramundanis, Cambridge University Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]