רקמה (מלאכת יד)
רקמה היא מלאכת יד שבה יוצרים קישוט על-גבי בד באמצעות שזירת חוט צבעוני בתוכו באמצעות מחט.
הרקמה מוזכרת בתנ"ך, בספר שמות: "וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה רֹקֵם" (כ"ח, לט); "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת." (ל"ה, לה).
אופי הקישוט במראה כולל תלוי בתך - אופן הרקמה המדויק באופן מקומי. לתכים שונים מטרות שונות. בדרך כלל תכים המשמשים לתפירה אינם משמשים לרקמה, ולהפך. יופיה של הרקמה תלוי באחידות התכים (גודלם ומתיחותם) הרבה יותר מאשר בתפירה, בה בדרך כלל התכים עצמם נסתרים, ורק התוצאה הסופית נראית לעין.
לעתים משולבת הרקמה בחריזה. אומנות הרקמה נחשבת למלאכת יד מהעתיקות בעולם ועם זאת יש לה שימוש ורלוונטיות גם כיום. עבודת הרקמה עברה מאם לבת במשך אלפי דורות, כאשר נערות החלו ללמוד לרקום כבר בגיל צעיר, וכמו כן גם גברים עסקו בריקמה.
הציירת הישראלית רחל עשת משלבת את הרקמה בציורים שלה.
מקור הריקמה:
כבר בתקופת האדם הקדמון, האדם כחלק מתהליך הקיום שלו הכין לעצמו בגדים מפרוות מחוברות בטכניקת התפירה, ובעקבות זאת הוא החל להשתמש בתפר זה בשביל ליצור אלמנטיים של קישוט. הרקמה מוזכרת כבר בתקופת המקרא שם היא נחשבה לאומנות רבת יוקרה, שהשימוש בה היה לקשט אריגים צבעונים וכן למטרת קודש. "וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה רֹקם." (שמות כח, לט). "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת." (שמות, לה, לה). ריקמות עתיקות נמצאו גם במצריים העתיקה, סין, הודו, אנגליה וכו'.
עקב אי העמידות של החוטים והבדים כמעט ואין היום שרידים של רקמות עתיקות. אך יחד עם זאת ישנן עדויות עוד מלפני 3,000 שנה לכך שהאנושות השתמשה בריקמה לדוגמה ביוון נמצאו שרידים משנת 400 לפני הספירה, וגם בבל וסוריה בשנת 700 לספירה. בחפירות ארכיולוגיות באזור אור העתיקה נמצאו שרידי תכריכים רקומים בחוטי זהב טהור של הקיסרית הונוריוס משנת 400 לספירה.
כיום מרבית השרידים שנשארו הם בעיקר מהמאה ה-18. מקור המילה רקמה מקורה מהשפה הצרפתית המיושנת מהמילה Embrouder שפרושה לרקום. ומשמעות השם – מלאכת מחט. תפקיד העיקרי של הרקמה הוא פונקציה דקורטיבית. המראה נוצר כתוצאה מפעולה חוזרת של החדרת מחט עם חוט מצידו האחד של הבד והוצאתה מצידו השני חייטים, תופרים ומעצבים משתמשים בטכניקה זו. בניגוד למלאכות טקסטיליות כמו אריגה או סריגה, המייצרות את המשטח תוך כדי הפעולה, רקמה נוצרת על משטח קיים, על ידי החדרת חוטים לתוכו באמצעות מחט. הבדל נוסף בין רקמה לבין עבודות מחט אחרות הוא עצם הדמיון הרב של הרקמה לציור: ברקמה, החוטים והמחט תופסים את מקומם של הצבעים והמכחול וניתן לראות בה מלאכת ציור על בד. לעומת מלאכת התפירה, שמטרתה לחבר בדים על מנת ליצור את המוצר ותוך כדיי להסתיר את התפרים עד כמה שניתן, הרקמה מבליטה תכים שונים ולעתים אף נוספים להם חרוזים, פנינים, פייטים, רצועות מתכת, נוצות ואלמנטים שונים נוספים לצורך קישוט. כמו רוב מלאכות היד, הרקמה דורשת מיומנות טכנית. כדי לבצע את פעולת הרקמה יש צורך באריג כאשר החומרים שבדרך כלל עליהם רוקמים הם: משי, כותנה, פשתן, צמר. כמו כן יש צורך במספריים, חוט ומחט. כלי עזר נוסך הוא החישוק שהוא מסגרת העשויה עץ או פלסטיק ותפקידו למנוע את עיוות הדוגמה וכן לאפשר מתיחה של הבד ובכך להקל על פעולת הריקמה. ברקמה קיימים למעלה מ 400 סוגי תכים שונים.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
