סריגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כובע סרוג, סליל צמר ומסרגות

סריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות קשורות, שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. סריגה יכולה להיות מבוצעת כעבודת יד או על ידי מכונות. על אף שבדרך כלל נהוג לחשוב כי צמר (טבעי או סינתטי) משמש לסריגה, הרי שניתן לסרוג מכל סוג של חוט. כיום בדים רבים הינם סרוגים ולא ארוגים.

הסריגה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור הסריגה הייתה מקצוע גברי. הסריגים העתיקים ביותר נמצאו בחפירות דורא אירופוס, שנמצאת בערך בצפון סוריה של היום. כמו כן נמצאו כמה אריגים עתיקים במצרים וקצת יותר 'צעירים' בהולנד הגילדה המקצועית הראשונה בסריגה הוקמה בפריז ב1527. סריגה הפכה לעיסוק ומקצוע ביתי, עם עליית הפופולריות של גרביים סרוגים בסוף המאה ה-17. בין מיליון לשני מיליון זוגות גרביים סרוגים ייוצאו מבריטניה לשאר אירופה. בתקופת המהפכה הצרפתית שיחקה הסריגה תפקיד חשוב ודוגמאות הסריגה שימשו להעברת מסרים סודיים בין המורדים.

סריגה בשתי מסרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sriga.gif

בסריגה מסוג זה משתמשים בדרך כלל בשתי מסרגות ישרות ומחודדות בקצותיהן. עובי המסרגות, בשילוב עם עובי חוט הצמר ומתח הסריגה יקבעו את מידת הצפיפות של הסריגה.
בתחילת הסריגה יוצרים בדרך כלל בסיס של לולאות הקשורות אחת לשנייה, סביב אחת המסרגות. המסרגה השנייה משמשת כדי להגיע לכל אחת מהלולאות בזו אחר זו, כדי לשלב בתוכן לולאה חדשה מתוך חוט הסריגה. בצורה זו נוצרת שורה חדשה של לולאות, בראש שורת הלולאות הקודמת.

ניתן לבצע את הסריגה בשורות הלוך וחזור, או באופן מעגלי (בדרך כלל על ידי שימוש במספר מסרגות, או בזוג מסרגות המחוברות זו לזו בקצה אחד).

שתי העיניים (תפרים) הבסיסיות הן ימין ושמאל. למעשה, שתי העיניים הללו הם זהות, זוהי למעשה אותה הפעולה בהיפוך. עין ימין נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלק האחורי של הלולאה ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה, בעוד שעין שמאל נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלקה הקדמי של הלולאה, ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה.

ניתן לסרוג כך ששורה אחת הינה עיניים ימניות והשורה הבאה הינה עיניים שמאליות וחוזר חלילה. סוג סריגה זו משמש בסריגה תעשייתית של חולצות טי וסריגים שיוצרו על ידי מכונה. דוגמה שונה תיווצר אם כל השורות תהיינה לאותו הכיוון. ניתן ליצור מרקמים שונים על ידי שילובים שונים של שני סוגי העיניים ושל שני סוגי חוט או יותר.

סריגה במסרגה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריגה מסוג זה מתבצעת על ידי מסרגה אחת צרה שקצה עיקול המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה. בעברית אופן העשייה הזה נקרא לצנר, או לעבוד בצינורה.
בסריגה זו מתחילים ביצירת לולאה ראשונית, ולאחר מכן מושכים באמצעות המסרגה חוט דרך הלולאה הקיימת, כך שבכל פעם ישנה לולאה אחת שאיתה עובדים ודרכה משחילים את החוט וכך יוצרים את הלולאה הבאה . סוג סריגה זה ידוע גם כקרושה.
שיטת סריגה זו משמשת ליצירת מפות ווילונות, וכן לסריגת כיפות וכובעים. היום מאוד מקובלת שיטת הצורה החופשית שממנה יוצרים כל מה שרוצים [כולל חפצי אמנות] ועיקרה שאין צורך לחזור על אותה הדוגמה כל הזמן.

דוגמאות שונות יכולות להיווצר על ידי שילוב של חוטים בצבעים שונים.

סריגה תעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפעלי הסריגה נעשה תהליך הייצור במכונות סריגה. מבחינים בין שני סוגי מכונות: מכונות סריגה שטוחות ומכונות סריגה עגולות. מכונות הסריגה העגולות הן בעלות כושר ייצור גבוה ומיועדות בעיקר לסריגת הלבשה תחתונה, המיוצרת מחוטים דקים. מכונות הסריגה השטוחה הן מכונות הסריגה הקלסיות. במכונות אלה מייצרים את המוצרים הקלסיים - סוודרים. טכניקת הסריגה שלהן מאפשרת מגוון דגמים. כיום כל מכונות הסריגה החדשניות הן ממוחשבות ומתוחכמות מאוד מבחינת כושר הייצור.

תהליך הייצור הוא כדלקמן: את החוט מעבירים במכונות סלילה דרך גלילי שעווה כדי לתת לו מעטה שמנוני שיעזור בתהליך הסריגה. את סלילי החוטים מניחים על המכונות ומשחילים אותם דרך מובילי החוטים. את דוגמת הסריגה שמתוכנתת מראש על גבי דיסקט מעבירים אל המכונה. בתהליך הסריגה נסרגים בדים שעוברים אשפרה (גיהוץ בעזרת אדים). את הבדים המגוהצים מעבירים למחלקת הגזירה ומשם למתפרות ולמחלקות האריזה. בשנים האחרונות עבר רוב ייצור הטקסטיל בעולם לסין.תהליך זה לא פסח אף על מדינת ישראל. רוב מפעלי הסריגה בארץ נסגרו .נותרו מספר מפעלים בודדים אשר מייצרים לשוק המקומי ואשר נותנים שרותי סריגה למעצבים.מפעלים אלה מרוכזים בעקר בגוש דן.

סריגה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התרחבות הייצור המתועש של מוצרים סרוגים, ירד קרנה של הסריגה. עלות הצמר הייתה לעתים גבוהה ביחס לעלות רכישת סוודר מוכן. סריגה במסרגה אחת נשארה פופולרית, בין השאר לצורך סריגת כיפות וכובעים.

כיום ישנו עניין מחודש בסריגה בקרב הדור הצעיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]