עבאס זכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עבאס זכי (ערבית: عباس زكي, ידוע בשם אבו משעל; נולד בשנת 1942) הוא פוליטיקאי פלסטיני, חבר הוועד המרכזי של פתח והאחראי על יחסי הוועד עם מדינות ערב. לשעבר נציג אש"ף בלבנון.

זכי נולד בשם "שריף עלי משעל" בכפר סעיר שבנפת חברון, ובו גם העביר את ימי ילדותו ובחרותו. בין השנים 1963-1967 עבד זכי במערכת החינוך הפלסטינית, בין היתר כמורה בבית ספר בירושלים. בשנת 1967 פרש מעבודתו על מנת להקדיש את כל כולו למלחמה בישראל ובנוכחות הישראלית בשטחים. מאוחר יותר השלים זכי תואר במשפטים באוניברסיטת דמשק שבסוריה. למרות שם המשפחה הזהה, אין לו כל קשר משפחתי ליו"ר הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל.

הצטרפותו לארגון פתח, וקבלת כינויו בעקבות קרב כראמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שזכי אינו נחשב לאחד ממייסדי הפת"ח, הוא ללא ספק אחת מהדמויות המובילות בשנותיו הראשונות של הארגון. זכי הצטרף לפת"ח בשנת 1962, שלוש שנים בלבד לאחר ייסודו הבלתי רשמי ושלוש שנים טרם תאריך הייסוד הרשמי של הארגון. בשנת 1968, זכה זכי לתהילתו הגדולה הראשונה במסגרת הארגון, בשל היותו בורג מרכזי במערך הפלסטיני במסגרת "הניצחון" בפעולת כראמה. זכי היה חלק מהכוח שהיה צמוד ליעד המרכזי של הפעולה, יאסר ערפאת, ולסגנו ח'ליל אל-וזיר. לאחר פעולתו המוצלחת בקרב, זכה זכי לכינויו שמלווה אותו עד ליום זה, ככל הנראה בניסיון להטעות את צה"ל בהנחה כי זה מסתמך על רישומי שמותיהם האמיתיים של חברי הארגון.

בשנת 1970 נבחר זכי לכהן כחבר במועצה המהפכנית של פת"ח, אשר הייתה בזמנו הרשות המבצעת, ושתכליתה הייתה לבצע בפועל את החלטות הארגון בוועידה הכללית. בין השנים 1971-1974 כיהן כנציג מדיני מטעם פתח באזור ירמוכ שבסוריה. בשנת 1974 מונה לנציג אש"ף בתימן. בשנת 1986, לאחר שפעל במסגרת דיפלומטית אל מול מדינות ערביות ומערביות, מונה לתפקיד מנכ"ל המחלקה הבינלאומית באש"ף.

באותה השנה נבחר זכי לכהן כציר במועצה הלאומית של אש"ף. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1989, נבחר גם לחבר בוועד המרכזי של פתח, בו הוא חבר עד היום. עם בחירתו, מונה זכי לתפקיד מזכ"ל "ועדת האינתיפאדה", אשר בראשה עמד ערפאת, ולאחר מכן אף נשלח על ידי ערפאת כנציגו האישי לדיונים אל מול ראשי מדינות.

השיבה לשטחים ותפקידיו ברשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכי שב לשטחים בספטמבר 1995, ומיד עם שובו סייע בהקמת סניפים של פתח בשלושה מחוזות ברצועת עזה. בינואר 1996 נבחר זכי לציר מטעם פתח במועצה המחוקקת הפלסטינית ממחוז חברון, לאחר שזכה במירב הקולות מבין כלל המתמודדים בגדה המערבית. במסגרת תפקידו במועצה המחוקקת, עמד זכי בראש ועדת החינוך והעניינים החברתיים של המועצה, אשר אחראית בין היתר על תחומי החינוך, הבריאות, התרבות, העובדים ומשפחות השהידים. במהלך האינתיפאדה השנייה מונה זכי לאחראי תיק חברון באש"ף. לאחר מכן, כיהן מספר שנים בתפקיד נציג אש"ף בלבנון. במהלך תפקיד זה, היה זכי קורבן לניסיון התנקשות בחייו, בעת פיצוץ מטען חבלה סמוך לשיירה בה נסע בצאתו ממחנה הפליטים מיה מיה שבפאתי צידון, אשר גרם למותו של סגנו, כמאל נאג'י. עם זאת, זכי עצמו לא נפגע בפיצוץ.

בחירתו לוועד המרכזי של פתח ופעילותו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידת פתח השישית שהתקיימה באוגוסט 2009 נבחר זכי לכהן כחבר הוועד המרכזי של פתח[1], בו הוא מכהן עד היום. בישיבה הראשונה של הוועד, נבחר זכי לכהן בתפקיד שהיה מוכר לו מעברו – האחראי על היחסים עם מדינות ערב.

בחודש מרץ 2011 נעצר זכי על ידי צה"ל לאחר שהשתתף בהפגנה נגד גדר ההפרדה שהתקיימה צפונית לבית לחם. זכי הובא יחד עם 9 פלסטינים נוספים שנעצרו בהפגנה למשפט בבית הדין הצבאי בעופר, דבר שהוביל להפגנות המוניות סמוך למחסום ביתוניא, בהן השתתפו רבים מבכירי פתח ואף שרים בממשלה הפלסטינית. בסופו של יום שוחררו זכי ויתר העצורים בערבות של 15,000 ש"ח, שעליה התחייב חבר הכנסת אחמד טיבי [2].

בחודש יוני 2011 פרסם השבועון "כל אל-ערב" היוצא לאור בנצרת "חשיפה", על פיה זכי הוא המועמד המוביל לרשת את יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לאחר שזה יפרוש מתפקידו. העיתון הסתמך בדיווחו על מקור עלום שם המוגדר "מהימן ובכיר", ודיווח כי זכי זוכה לתמיכה אף בקרב חברי הוועד המרכזי של ארגון הפתח. זכי עצמו הגיב לדברים בביטול, וציין כי הוא מקווה שאבו מאזן ימשיך בתפקידו.

בספטמבר 2011, בעקבות נאום נשיא ארצות הברית אובמה בעצרת האומות המאוחדות, אמר זכי בראיון ל"אלג'זירה" כי אובמה ונתניהו הם "חלאות" ומטרתם הסופית של הפלסטינים נותרה הכחדת ישראל (תוכנית השלבים) אך "אין זה מקובל להתבטא כך"‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]