אחמד טיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחמד טיבי
Ahmad Tibi.jpg
תאריך לידה 19 בדצמבר 1958
כנסות 15 - 19
סיעה

בל"ד, תע"ל, חד"ש-תע"ל

רע"ם-תע"ל
תפקידים בולטים
עיסוק קודם רופא

אחמד טיביערבית: أحمد كامل أحمد الطيبي; תעתיק מדויק: אחמד כאמל אחמד א-טיבי‏[1]); נולד ב-19 בדצמבר 1958 לאב יליד יפו ואם ילידת רמלה. הוא סגן יו"ר הכנסת וחבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל. היה יועצו של יאסר ערפאת לענייני ישראל[2]. רופא במקצועו.

פרטים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבי נולד בטייבה שבמשולש[3]. בשנת 1983 סיים בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והחל בהתמחות בגינקולוגיה אך לא סיימה‏[4][5]. מתגורר בטייבה, נשוי למאי, ילידת טולכרם, רופאת שיניים לילדים, ואב לשתי בנות.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו החל בפעילות פוליטית והשתתף בהפגנות‏[6]. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 יצר קשרים עם פעילים פלסטינים בולטים כגון ריימונדה טוויל, איבראהים קרעין ורדואן אבו עייאש. ב-1984 נפגש עם יאסר ערפאת בתוניס, זאת תוך עבירה על החוק הישראלי שאסר על מפגשים עם אנשי אש"ף. טיבי המשיך את פגישותיו אלו במקומות שונים בעולם. עקב כך נחקר מספר פעמים במשטרה, לתקופה קצרה הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ והוא אף נעצר פעם אחת. באותה תקופה לווה על ידי עורך הדין אמנון זכרוני[7].

לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993, התמנה טיבי ליועצו לענייני ישראל של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. בנובמבר 1996 התבטא בקשר ליחסיו עם ערפאת: "כל המהלכים שלי מבוצעים בהנחיותיו. אני מאמין שיש לו אמון בי, ואני מקווה שאני מצדיק אותו"‏[2]. בנוסף, שימש טיבי כדובר המשלחת הפלסטינית בפסגת ואי פלנטיישן.

ב-1995 הקים את מפלגת תע"ל יחד עם קבוצת אקדמאים ערביים והתמודד בראשה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. ב-1999 נענה לפנית עזמי בשארה שפרש באותה עת מחד"ש ויחד הקימו רשימה משותפת שהצליחה להשיג שני מנדטים בבחירות לכנסת ה-15. החיבור בין תע"ל לבל"ד לא צלח ולאחר הבחירות פורקה הרשימה לשתי סיעות נפרדות.

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה הוחלט בחד"ש ובתע"ל להקים רשימה משותפת אשר זכתה בשלושה מנדטים. השותפות בין טיבי לחבר הכנסת מוחמד ברכה הייתה מוצלחת עד תום כהונת הכנסת ה-16 אך חילוקי דעות בתוך חד"ש בין ברכה ואנשיו לבין יוצאי מק"י גרמו לפירוק השותפות עם תע"ל. סיעת הליכוד בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן הצליחה להשיג רוב בהצבעה על פסילתו מלרוץ לכנסת ה-17 בגין "תמיכה בטרור" אך בג"ץ פסל החלטה זו.

בשנת 2008 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.

טיבי נהג לומר כי "איפה שתע"ל תהיה, שם תהיה הרשימה הערבית הגדולה ביותר" ואכן בבחירות לכנסת ה-17 הוקם גוש רע"ם-תע"ל שהניב 4 מנדטים וביסס את סיעת רע"ם-תע"ל כרשימה החזקה במגזר הערבי בישראל, מה שנחשב להישג אישי ופוליטי עבור טיבי ומפלגתו תע"ל. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושבת ראש הכנסת.

במהלך כהונתו בכנסת יזם טיבי מספר חוקים, ובהם:

כן היה בין יוזמי הצעות החוק שביטלו את איחודי הרשויות בשגור ובעיר הכרמל.

טיבי במהלך הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים

טיבי מוכר בעולם הערבי וזוכה בו לפופולריות. הוא נחשב לאחד הדוברים הרהוטים של ערביי ישראל. ככזה, גייס את קשריו הענפים בארצות ערב כדי להשיג שישה מיליון דולרים להקמת אצטדיון דוחה בסח'נין, מעשה שהעניק לו פופולריות רבה במגזר הערבי.

בשנת 2005 ביקר טיבי פעמים בלבנון‏[8] בעקבות ביקור זה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בשל עברה לכאורה על החוק נגד הסתננות, אך לבסוף החליט לסגור את התיק כנגדו‏[9].

בשנת 2008 נסע לקטאר כדי להשתתף בפורום דוחה לדמוקרטיה. למרות שלכנס נסעה משלחת ישראלית שכללה 23 נציגים בראשותה של שרת החוץ ציפי לבני, רישומו של טיבי בגיליון המשתתפים של הכנס היה כנציגה של פלסטין‏[10]. עובדה זו, לצד הביקורת שמתח בכנס על ישראל, אותה הגדיר כ"מדינת אפרטהייד", בה "הדמוקרטיה היא ליהודים בלבד"‏[11] גררו תגובות נזעמות בכנסת. סיעת "ישראל ביתנו" יזמה כינוס פגרה מיוחד בנסיון להדיח אותו מתפקיד סגן יושבת ראש הכנסת. אביגדור ליברמן, יו"ר הסיעה, טען אז כלפיו שהוא "מנצל את תפקידו כח"כ, כדי לפגוע במדינה ולהרוס אותה" ושמקומו בפרלמנט של רמאללה ולא של ישראל. ח"כ טיבי הגיב על היוזמה של "ישראל ביתנו" באומרו: "לא ייתכן שבכל פעם שאביע את עמדתי, יתלו אותי בכל רחבי הכנסת. אני לא מבין למה אביגדור ליברמן, המהגר הפשיסט הזה, מתלהם בי בכל פעם שאני מייצג את הדמוקרטיה. מה אני דייר משנה של הכנסת שבכל פעם שלא יאהבו את דברי, יעיפו אותי?"

באותה שנה נפגש טיבי בפריז עם נשיא סוריה[12], ועם שרי החוץ של סוריה, תימן, בחריין, ירדן, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות בניו יורק‏[13].

בשנת 2010 השתתף טיבי במשלחת של חברי כנסת ערבים ללוב, בעת שהייתה הנשיאה התורנית של הליגה הערבית. בפגישה עם שליטה דאז מועמר קדאפי נשא נאום בו ביקר בחריפות את העולם הערבי "למה אנחנו חברה צרכנית ולא יצרנית, למה אין אוניברסיטה ערבית אחת ברשימת 500 המובילות בעולם? למה אין תרגומים והמצאות? לאיפה הולך הכסף? למה המדען הערבי צומח ומצליח בחו"ל ולא בארץ מולדתו?"‏[14].

טיבי מגלה עניין באיכות הסביבה ובצער בעלי חיים[15]. הוא מתמיד להשתתף מדי שנה באירוע "לכל איש יש שם" בכנסת ומתנגד תקיף למכחישי שואה.

בנאומו בעצרת לציון 42 שנה להקמת הפת"ח קרא "ברכותי לאנשי הפת"ח שמקרבם נפלו השהידים הראשונים ונעצרו האסירים הראשונים"‏[16]. בינואר 2011 השתתף בכינוס תמיכה בפלסטינים שכלואים בישראל, שנערך במרוקו[17].

ב-27 בינואר 2010, נשא נאום בכנסת לרגל יום השואה הבינלאומי. הנאום זכה לשבחים גם מחברי כנסת מהימין ויושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אף הגדיר אותו כנאום הטוב ביותר ששמע במליאת הכנסת‏[18]. בנאום הביע אמפתיה לקורבנות ולניצולים, דחה את הכחשת השואה, וקרא לעמוד נגד תופעות של אפליה, גזענות ושנאה‏[19].

בינואר 2012 השעתה ועדת האתיקה של הכנסת את טיבי למשך שבוע בשל דברים שנשא במליאה והכילו, לדברי הוועדה, "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות". טיבי קרא אז במליאה טקסט היתולי שכתב בעקבות תקרית שבה שפכה חה"כ אנסטסיה מיכאלי מים על חה"כ ראלב מג'אדלה[20]. כמה שבועות לאחר מכן אסרה עליו הוועדה לשאת במשך חודש נאומים קצרים בני דקה במליאה, בעקבות עימות עם סגן היושב ראש יצחק וקנין, לאחר שחזר במליאה על עיקרי אותו נאום‏[21].

במרץ 2012 הטילה ועדת האתיקה בטיבי נזיפה חמורה בשל דבריו בנאום ב"יום השהיד הפלסטיני" ברמאללה, שבו אמר: "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור... ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד שאנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". טיבי טען שהסרט שהובא לפני הוועדה ערוך והושמטו בו קטעים שבהם הזכיר אנשים שנהרגו, ולא כאלה שהרגו, ולהם הוא קורא שהידים. הוועדה לא קיבלה את הסבריו וכתבה כי "כפי שניתן להבין את פשוטם של הדברים על ידי מרבית אזרחי המדינה, יש במקרה זה תמיכה של חבר כנסת באנשים שנהרגו בעת שהרגו אחרים בפיגוע טרור"‏[22].

ביוני 2013 שפך טיבי מעל דוכן הכנסת מים על הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב וקרע אותה. בשל המעשה, שהביא את הכנסת להוצאה של 21 אלף ש"ח על מערכת ההגברה שבדוכן, החליטה ועדת האתיקה להענישו בכך שלא ינהל את ישיבות הכנסת עד לסוף המושב, במשך כשבוע‏[23].

בפברואר 2014 רשמה ועדת האתיקה הערה לחבר הכנסת טיבי על "פגיעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה", לאחר שבמשך דקות ארוכות לא אפשר ליו"ר ועדת הפנים מירי רגב לנהל דיון בנושא עליית יהודים להר הבית[24].

עמדותיו המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבי רואה את עצמו כערבי פלסטיני עם אזרחות ישראלית. הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובו זמנית הוא דוגל בביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל. הוא תומך בסיסמה "מדינת כל אזרחיה" לצד הסיסמה שטבע "מדינת כל לאומיה" כביטויים המייצגים את התביעה הכפולה למתן זכויות פרט והכרה בערבים כמיעוט לאומי בישראל. כחלק מתפיסה זו הוא סבור כי יש לבטל את הסמלים המייצגים את מעמדו המיוחד של הרוב היהודי במדינה, בהם חוק השבות, הדגל וההמנון, ומתנגד לגיוס צעירים ערבים לצה"ל גם במסגרת של "מדינת כל אזרחיה". לדעתו "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים לתחומי ישראל היא "תנאי בל יעבור" לפיוס בין הפלסטינים לישראל, אם כי הוא סבור שרק חלק קטן ממליוני הפליטים יממשו זכות זאת‏[25][2]. בנוסף, דוגלת תע"ל בהנהגת טיבי בדמוקרטיה רב-תרבותית וכן בשותפות אזרחית מלאה. בעבר אמר כי "הנשק הטוב ביותר נגד גזענים הוא אחמד כמוני".

טיבי מתנגד לשלטון הישראלי על יהודה ושומרון וחבל עזה, שבו הוא רואה כיבוש שיש לבטלו‏[26]. לטענתו יש לפנות את ההתנחלויות, אותן כינה "גידול סרטני שיש להסיר"‏[27]. את חיסולו של מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין כינה "פשע מלחמה"‏[28]. הוא הטיל את האשמה על חטיפת החיילים בהר דב על ידי החזבאללה על מדינת ישראל. לדבריו, "ההתנגדות הלבנונית נאלצה לחטוף את החיילים, לאור דרך המחשבה של ההנהגה הישראלית וטמטומה"‏[2]. טיבי הצהיר שהוא מתנגד לפיגועים ולפגיעה באזרחים חפים מפשע‏[29]. את השתלטות החמאס על עזה תוך שימוש בנשק הגדיר כ"טעות קשה", אך טען שעל העולם היה לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, וכי טענת ישראל וארצות הברית "שהדמוקרטיה מותנית בתוצאה" היא "בלתי דמוקרטית בעליל"‏[6]. בספטמבר 2013 אמר טיבי בריאיון בערבית כי מסגד אל-אקצה שייך למוסלמים בלבד וליהודים אין זכות לטמא אותו. עוד אמר כי "הכיבוש הישראלי" של ירושלים יסתיים כמו הכיבוש הצלבני והבריטי‏[30].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אחמד טיבי ויקיפדיה בערבית.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002
  3. ^ אריק בנדר, טיבי: ישראל יצרה את עלילת הסרט עג'מי, באתר nrg‏, 7 במרץ 2010.
  4. ^ החל התמחות ברפואת נשים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, אך סיים רק שלב א' מתוכה, ולכן אינו מוגדר כרופא מומחה לגינקולוגיה; ראו: אחמד טיבי - חד"ש-תע"ל, באתר וואלה!, 16 בדצמבר 2002. הוא רשום במשרד הבריאות כרופא ללא מומחיות.
  5. ^ אחמד טיבי בראיון כרופא, אחמד טיבי הרופא, באתר רשת רפואה, ד"ר לימור שריר,27 ביוני 2011
  6. ^ 6.0 6.1 נעמה נחושתאי, אחמד טיבי, באתר ynet‏, 13 באפריל 2009
  7. ^ יוסף אלגזיח"כ ישראלי או שגריר פלסטיני, באתר הארץ, דצמבר 2002‏
  8. ^ יובל יועז, בעקבות נסיעה ללבנון, מזוז יפתח בחקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר הארץ, 29 ביוני 2005
  9. ^ נסגר תיק החקירה נגד ח"כ אחמד טיבי, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2008
  10. ^ רוני סופר, כנס דוחא: ח"כ טיבי רשום כמייצג את פלסטין, באתר ynet‏, 15 באפריל 2008
  11. ^ אורנית עצר, ‏"טיבי מנצל את תפקידו כדי לפגוע במדינה", באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2008
  12. ^ פנחס וולף, ח"כ אחמד טיבי נפגש הערב עם נשיא סוריה בפריז, באתר וואלה!, 13 ביולי 2008
  13. ^ איתמר ענברי, ח"כ אחמד טיבי נועד עם שר החוץ הסורי בניו יורק, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2008
  14. ^ שרון רופא-אופיר, קדאפי לח"כים: רוצים לגרש אתכם? תתרבו, באתר ynet‏, 25 באפריל 2010
  15. ^ פ/ 1171 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) של ח"כ אחמד טיבי, באתר PETNET.co.il
  16. ^ אבי יששכרוף42 שנה לפתח: אבו מאזן הוביל את החגיגה הצבעונית בנאום אפור, באתר הארץ, 12 בינואר 2007
  17. ^ חגית רוטנברג, בשבע, 27.1.11 עמוד 14
  18. ^ יהונתן ליס, אחמד טיבי: אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
  19. ^ מתוך הנאום: "כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה ... מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח, הכוח המוחלט, ההרסני, חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן של האחר, גם אם הוא הקורבן שלו, לרבות אם הוא קורבן שלו, קורבנו של הקורבן"
  20. ^ מורן אזולאי, נאום "אנסטסיה והאינסטלציה": טיבי הורחק לשבוע, באתר ynet‏, 17 בינואר 2012
  21. ^ מורן אזולאי, טיבי שוב נענש: חודש בלי נאומים בני דקה בכנסת, באתר ynet‏, 7 בפברואר 2012
  22. ^ מורן אזולאי, נזיפה חמורה לח"כ טיבי על הנאום ב"יום השהיד", באתר ynet‏, 5 במרץ 2012
  23. ^ מורן אזולאי, "הנזק משפיכת המים של טיבי: 21 אלף שקל", באתר ynet‏, 23 ביולי 2013
  24. ^ אריק בנדר, ועדת האתיקה: "אחמד טיבי פגע בכבוד הכנסת", באתר nrg‏, 5 בפברואר 2014
  25. ^ מדינת כל לאומיה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2005
  26. ^ סיכומים מטעם חבר כנסת ד"ר אחמד טיבי, בעתירה לבג"ץ על ההחלטה לפסול מועמדותו לכנסת
  27. ^ ח"כ טיבי בסילוואן: ההתנחלויות הן גידול סרטני שיש להסיר, באתר ynet‏, 19 במאי 2009
  28. ^ אטילה שומפלבי ואילן מרסיאנו, מופז: "אחמד יאסין היה בין לאדן הפלסטיני", באתר ynet‏, 22 במרץ 2004.
  29. ^ פנחס וולף, טיבי גינה את הפיגוע באיתמר, בן ארי הוצא מהמליאה, באתר וואלה!, 14 במרץ 2011.
  30. ^ דלית הלוי, ‏טיבי: לא נתיר ליהודים לטמא את אל-אקצה, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2013