עליית סיטקוב
עליית סיטקוב הייתה עלייה של חקלאים יהודים מפולין, גליציה, רוסיה הקרפטית וטרנסילבניה, שאורגנה על ידי התאחדות האכרים בשנת 1935 כדי להביא כח עבודה חקלאי למושבות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תלונות מצד גורמי הימין ביישוב על כך שהסרטיפיקטים מחולקים באופן לא ראוי, ולאחר משא ומתן ארוך, הוקצו להתאחדות האיכרים 400 סרטיפיקטים כדי להביא עולים מוכשרים לעבודה חקלאית לארץ ישראל[1]. כדי לבחור את האנשים נשלח יששכר סיטקוב, נציג התאחדות האיכרים למזרח אירופה בתחילת 1935[2]. בסוף הסיור של סיטקוב פורסם: "הסיור הוכיח שוב את ההנחה הקודמת של התאחדות האיכרים שמשפחות רבות של עובדי אדמה מנוסים ומורגלים מילדותם לעבודה פיזית ושמוכנים לעלות לא"י, לא נתנה להם האפשרות הזאת עד כה."[3].
250 סרטיפיקטים ניתנו ליהודים מפולין וגליציה, 40 ליהודים מהקרפטים ו-110 ליהודים מטרנסילבניה[4]. מכיוון שהעולים היו בעלי משפחות, על כל סרטיפיקט הגיעה משפחה שלמה. בחלק מהמקרים, צירפו העולים למשפחתם קרובי משפחה כדי להגדיל את מספר העולים[5]. לעולים הובטחה עבודה מצד התאחדות האיכרים, שטענה שהעולים נדרשים לה כדי להגביר את העבודה העברית במושבות[6]. תוקף הסרטיפיקטים היה עד סוף מרץ 1935 והממשלה האריכה את תוקפם בשלושה חודשים כדי לאפשר את ניצולם[7].
סיטקוב חיפש אנשי עבודה והלך למקומות הנידחים ביותר לחפש עובדים מתאימים. נטען שהוא פסל אנשים שהשתייכו לארגונים ושאנשים התחזו לפשוטי עם כדי לזכות בסרטיפיקטים המיוחלים[8]. ככלל, העובדים היו דתיים[9].
בקרב מפלגות השמאל היה מתן סרטיפיקטים להתאחדות האיכרים לסדין אדם. כשלקראת סוף 1935 העלתה התאחדות התעשיינים הצעה דומה שיינתן לה להביא עולים בעלי מלאכה בתעשייה, נכתב בדבר: "לעינינו עברו בלהות העלייה של מר סידקוב"[10].
עלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה ראשונה של עולים, שמנתה 24 משפחות, הגיעה ליפו ב-19 במאי 1935. קבוצה שנייה של עולים, 53 משפחות ממרמרוש, הגיעה לחיפה על סיפון הדצ'יה ב-30 במאי 1935. קבוצה שלישית של עולים, שכללה 32 משפחות מבסרביה הגיעה לחיפה על סיפון ה"הרדיאל" ב-3 ביוני 1935. קבוצה נוספת של עולים, 25 משפחות ממרמרוש, הגיעו לחיפה על סיפון הד'ציה ב-14 ביוני 1935[11].
קליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העולים פוזרו בין 12 מושבות. קבוצת העולים שהגיעה ב-19 במאי 1935 פוזרה בין נתניה (8 משפחות), אבן יהודה (5 משפחות), חדרה (4 משפחות), בנימינה (3 משפחות), כפר סבא, מגדיאל, ראשון לציון ופתח-תקוה (משפחה אחת לכל מושבה).
כרבע מהעולים הגיעו לנתניה[12][13] ומספרים משמעותיים הגיעו גם לחדרה, רחובות, בה נקלטו 92 משפחות בעיקר מיוצאי רומניה, וראשון לציון. למקומות רבים נוספים בשרון הגיעו קבוצות קטנות יותר. לאבן יהודה הגיעו 7 משפחות[8].
התאחדות האיכרים פעלה לקלוט את העולים במושבות ולצורך כך הוקמו ועדות קליטה במושבות[14][15]. כן נעשה מאמץ לארגן לעולים שיכון ולצורך כך הוקמה, בין השאר, שכונת אפרים ברחובות בה יושבו שמונה משפחות מעולי סיטקוב, רמת אפרים בנתניה[16] ושכונת נוה חיים בחדרה[17][18][19]. על העולים עברו תלאות רבות ועלו תלונות על אי עמידה בהבטחות לגבי כמות העבודה ועל העדר סיוע בשיכון[20].
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלוקת על הבאת עולי סיטקוב נמשכה גם שנים לאחר מכן, בהערכה של מידת הצלחתם. באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נכתב בערך של יששכר סיטקוב: "הם הצטיינו בתור עובדי אדמה טובים, וכיום מהוים הם אוכלוסייה חקלאית עצמאית, בעלת משקים פורחים."[21]
לעומת זאת, חברת הכנסת פייגה אילנית מהשמאל אמרה בכנסת, ב-13 בפברואר 1951: "עולי סיטקוב, במקום להשתרש בחקלאות, חזרו ברובם לדפרולטאריזאציה, לרוכלות ולחנוונות זעירה."[22]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מענין לענין, הַבֹּקֶר, 13 ביוני 1945
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מנאומו של ה' אוסישקין במושב הועד הפועל הציוני - מעשה בשני יהודים שעלו לא"י, הארץ, 9 באפריל 1935
- ^ 14,000 עלו מפולין לא"י ב-1934, דואר היום, 22 בפברואר 1935
- ^ מידיעות התאחדות האכרים, הירדן, 12 במרץ 1935
- ^ דו"ח של ה' סיטקוב על שליחותו, הארץ, 5 במאי 1935
- ^ לדוגמה: נצר משורשיו יפרה, 2018, עמוד 115
- ^ בין הפועלים שהובאו על ידי התאחדות האיכרים, הארץ, 5 בנובמבר 1935
- ^ פועלים חקלאים מחוץ לארץ, הארץ, 12 במרץ 1935
- ^ 1 2 עליית סיטקוב, אתר בית הראשונים אבן יהודה
- ^ בני מרמורוש עולים בחומה, עת־מול 235, עמ' 21-22
- ^ מ. יבנאלי, העובד בקונגרס הי"ט ולאחריו, דבר, 1 באוקטובר 1935
- ^ ד"ר יואל פיקסלר, עלית התאחדות האיכרים או עלית סיטקוב, גמלה עט 23, 20 נובמבר 2014
- ^ הלשכה הנייטרלית בנתניה, דבר, 17 בדצמבר 1935
- ^ תיאור חלקי נמצא בספר נתניה, 1982, עמ' 131
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם דב בן-דור (בינדר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4051
- ^ עולי התאחדות האיכרים בארץ, הַבֹּקֶר, 8 בדצמבר 1935
- ^ נתניה מפעל הירקות, הארץ, 14 בינואר 1940
- ^ רחוב ע"ש אוסישקין בנוה חיים, דבר, 17 ביוני 1937
- ^ קבלת פני המשוחררים בחדרה, הַבֹּקֶר, 7 בפברואר 1938
- ^ דוד תדהר (עורך), "איתמר יוסף בנעט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2528
- ^ בינם לבין עצמם, דבר, 5 בנובמבר 1935
עוד לעניין העולים של הועד החקלאי, דבר, 6 בנובמבר 1935 - ^ דוד תדהר (עורך), "יששכר סיטקוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2171
- ^ דברי ימי הכנסת, כרך 8, 1951, עמוד 1067