פאולוס מחלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"המסע של מקאריוס" מאת פאולוס מחלב, דף מתוך העתק בכתב יד הנמצא במוזיאון הבריטי בלונדון, ובו תיאור "תחילת ארץ הקוזקים"

פאולוס מחלב, בשמו האמיתי בולוס אבן מקאריוס אז-זעים אל חלביערבית: بولس ابن مكاريوس الزعيم الحلبي ‏,1627 חלב - 30 בינואר 1660 טביליסי (טיפליס)) היה איש כמורה מלכיתי, נוסע ו כרוניקן ומתרגם סורי. בנו של הפטריארך מקאריוס השלישי זאיים של אנטיוכיה. נודע כמלווה של אביו במסעותיו (1659-1652, 1669-1666) ברחבי אנטוליה, לאיסטנבול, לנסיכויות הרומניות ולאכיה ומולדובה, באוקראינה וברוסיה, שמטרתם העיקרית הייתה איסוף תרומות לכנסייתם. ספר המסע שכתב נחשב למקור היסטורי ממדרגה ראשונה במיוחד לגבי רוסיה, אוקראינה , נסיכות מולדובה וולאכיה. ‏[1]

פרטים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולוס (פאולוס) זאיים נולד בחלב בשנת 1627, כבנו של האורג והכומר יוסף יוחנא מלטיוס מקאריוס זאיים, שהיה צאצא למשפחה עניה של נוצרים מלכיתים סורים (סורים אורתודוקסים). התייתם מאמו בשנת לידתו. שפת אמו הייתה ערבית, ידע גם טורקית ויוונית. לא שלט טוב על הערבית הספרותית ואת רשמיו כתב בערבית מדוברת. ‏[2] אביו נבחר בשנת 1635 להיות המטרופוליט של חלב ובשנת 1647 הפך לפטריארך של אנטיוכיה. הוא כיהן בין השנים 1648-.1672. פואלוס עשה לימודים דתיים וב-8 במאי 1642 בגיל 15 קיבל הסמכה כ"קורא" (לקטור או אנאגנונטיס). בגיל 17,ב-17 בפברואר 1644 נשא אשה וכעבור שלוש שנים, ב-21 בנובמבר 1647 הוסמך כדיאקון והתמנה לארכידיאקון.

מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1659-1652 ליווה פאולוס את אביו, הפטריארך, במסע למוסקבה, ושימש לו למזכיר. בין השנים 1656-1654 שניהם ביקרו פעמיים באוקראינה. בדרך היו אורחיו של שליט מולדובה, גאורגה שטפאן (1658-1653) ושל המיטרופוליט של קייב, סילבסטר קוסוב. ב-21 ביוני 1654 נפגשו בעיר בוגוסלב עם ההטמן האוקראיני בוגדן חמלניצקי.

בשנת 1664 יצא שוב עם אביו ויחד עם הפטריארך האורתודוקסי של אלכסנדריה, לביקור במוסקבה. הפעם חצו את הקווקז, שהו בגאורגיה בין שלהי 1664 ובין תחילת 1666, ובשנת 1666 עברו לרוסיה, מאסטרחן. התארחו בצ'ורני יאר, צאריצין , סראטוב, סימבירסק, ארזאמאס, מורום, ולדימיר12 באוקטובר) וב-2 בנובמבר 1666 הגיעו למוסקבה. ‏[3] בדצמבר 1666 שני הפטריארכים השתתפו במשפט נגד הפטריארך ניקון שבעקבותיו הודח הלה ממשרתו. מקאריוס השלישי נשאר במסוקבה עם בנו פאולוס עד 10 ביוני 1668 בדרך החזרה ממוסקבה, הגיעו לאסטרחן ב-10 באוגוסט 1668 ובספטמבר עברו דרך שמאחה לגאורגיה. ‏[4] בינואר 1669 נפטר פאולוס בטביליסי, כשהוא רק בן 33. שניים מחיבורי רשמיו שכתב שם אבדו. לפאול מחלב היו שני בנים: אנאניאס וקונסטנטין. אנאניאס הוסמך להיות דיאקון בשנת 1660.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולוס כתב בשפה הערבית המדוברת את רשמי מסעותיו בספר "מסע מקאריוס, הפטריארך של אנטיוכיה". ספרו משמש מקור חשוב לחקר ההיסטוריה של ולאכיה, במיוחד בנוגע לאירועים העיקריים מימי השליט קונסטנטין שרבאן והמערכה העות'מאנית משנת 1657. כמו כן חיבר פאולוס "היסטוריה של הפטריארכים של אנטיוכיה".

פאולוס כתב את רוב ספר המסע במוסקבה בשנת 1656, זמן קצר לפני שובו. הוא חיבר את הגרסה המורחבת שלו ככל הנראה בין שנייה המסעות בשנים 1659 - 1666. הספר הופיע בתרגום אנגלי של פ.ס בלפור (Belfour) בשנת 1836 ( The travels of Macarius). התרגום לרוסית מאת ג.א. מורקוס פורסם בשנים 1896-1899, מהדורה חדשה ב-2005. בשנות 1950-1930 הופיע גם תרגום צרפתי, עבודה של התאולוג והמזרחן הרומני ואסילה ראדו (1887 - 1940). התרגום הראשון לרומנית נערך על ידי אמיליה צ'וראן בשנת 1900. כתבי היד של הספר נמצאים:

  • א. במוזיאון הבריטי בלונדון (נקנה בחלב בשנת 1824 על ידי הרוזן פרדריק הילפורד. נכתב מחדש ב 1765, ב4 כרכים. בשלהי המאה-ה19 נחשב אבוד ולאחר מכן נתגלה שוב.
  • ב. בספריה הלאומית בפריז - הוא כתב היד הישן ביותר, מהמאה ה-17. נכתב בשני כתבי יד, הייתה השערה שנויה במחלוקת כי כולל גם אוטוגרף של פאולוס מחלב.
  • ג. במכון למזרחנות בסנט פטרסבורג - גרסה מקוצרת , ב3 העתקים, אחד (מ-1847) נמצא בהתחלה בבמחלקת ההשתלמות של משרד החוץ, השני (מ-1849)- תרומה של פרופיר אוספנסקי לספריה הציבורית בפטרסבורג, בארכיון משרד החוץ הסופי בימי שר החוץ, מ.א. אובולנסקי. כמו כן קיים כתב יד שהיה מתנת הפטריארך גרוגריוס הרביעי

של אנטיוכיה לצאר ניקולאי השני לרגל מלאת שלוש מאות שנה לשושלת רומנוב. נמסר למכון למזרחנות בסנט פטרסבורג. לפי כתב יד זה ערך גאורגי מורקוס (1846-1911) את תרגומו.

  • ד. כתב היד בקייב - עותק מהמהאה ה18, נקנה ב-1896 על ידי נ. קרימסקי - נתרם על ידו לאקדמיה המדעים האוקראינית - תרגומו הושלם על ידי טאופיק קזמה
  • ה. כתב היד מחלב - (1750) ‏[5]

ספריו נערכו על ידי המתרגמים ל15 כרכים: הראשון מספר על הביקור בקונסטנטינופול, השני על מולדובה ובירתה יאש, השלישי על ולאכיה, הרביעי והתחלת החמישי - על אוקראינה והעיר קייב. החל מהכרך בחמישי מתחיל תיאור המסע שארך כשלוש שנים ברוסיה. הכרך השישי מתאר את הערים קולומנה וטולה, מהשביעי ועד העשירי - דנים בביקור במוסקבה ובמנזר השילוש-סרגייב, הכרך האחד-עשר מוקדש לנובגורוד ולטוור. ארבעת הכרכים האחרונים מתארית את הדרך חזרה לחלב, דרך אוקראינה, מולדובה וולאכיה. הכרך השני-עשר כולל גם את הביקור במנזר סאווין, הכרך השלושה-עשר כולל ביקורים במולדובה וולאכיה, הכרך הארבעה-עשר מתאר את השהייה בוולאכיה והכרך החמישה-עשר את החזרה לסוריה ואת ניהול הפטריארכיה בשנים 1659-1661.

פאולוס תיאר את מוסקבה, על כנסיותיה ומנזריה, תיאר את הקרמלין, את הרחובות העיר ובתיה, וכמו כן את הטקסים הדתיים שהשתתף בהם. הודות לידיעותיו בשפות יצר מגע גם עם אנשים פשוטים, להבדיל מהדיפלומטים ומבקרים אחרים ששאבו את הידע שלהם רק מחצר הצאר והאצילים.

ספר המסע של פאולוס מספק מידע מעניין גם בנוגע לחיי האוקראינים באמצע המאה ה-17. הוא מתאר מנהגים וסגנון החיים שלהם, היבטים מהסכסוכים בין הקוזקים ובין הפולנים, ומגנה את המגנאטים הפולנים על הדיכוי החברתי, הלאומי והדתי של האוקראינים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M.M. Alexandrescu-Dersca Bulgaru - Partea II, Paul de Alep în "Călători străini despre Țările Române", vol.6 Ed. Științifică, București, 1976 (פאולוס מחלב ב "נוסעים זרים על הארצות הרומניות", חלק ב, כרך 6, בוקרשט 1976)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי Guy Picarda Minsk:Historical Guide Technalohija 1994 , (באנגלית)

From: Paul, Archdeacon of Aleppo, The Travels of Macarius, Patriarch of Antioch, F. C. Belfour, trans., (Oxford: Oxford University Press, 1836), pp. 96-109, reprinted in Alfred J. Bannan & Achilles Edelenyi, eds., Documentary History of Eastern Europe, (New York: Twayne Publishers, 1970), pp. 104-111.

באתר לתרבות אוקראינה של ניקולאי אי. ז'ארקיך - מאמרים מ- N.I.Zharkikh , 1978-2011 (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N.Zharkikh
  2. ^ N.I.Zharkikh
  3. ^ שם
  4. ^ שם
  5. ^ שם