פול קרלין

פול קרלין
Paul Carlin
	פול קרלין תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	25 באוגוסט 1931; סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	25 באפריל 2018 (בגיל 86); מחוז ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא	פול נסטור קרלין
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ויומינג
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	1 בינואר 1985 – 7 בינואר 1986; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	רונלד רייגן
	→ ויליאם בולגר אלברט וינסנט קייסי ←
פרסים והוקרה
	תוכנית פולברייט

פול נסטור קרלין (באנגלית: Paul Nestor Carlin;‏ 25 באוגוסט 1931 - 25 באפריל 2018) היה איש עסקים אמריקאי, שכיהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית מינואר 1985 ועד ינואר 1986.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול קרלין נולד בסן דייגו, קליפורניה. ב-1954 הוא סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת ויומינג, שם הוא עסק בריצה. הוא שירת שנתיים בצבא ארצות הברית והיה מאמן אתלטיקה באוניברסיטת בגדאד במסגרת תוכנית פולברייט.^[1]

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 עבד קרלין באיגוד הארצי של המחוזות (אנ').^[1] בארגון זה הוא שימש כעוזר המנהל לעניינים פדרליים,^[2] תפקיד בו הוא עסק בשתדלנות בקונגרס.^[1] בהמשך הוא שימש במשרה דומה מטעם האיגוד הלאומי למועצות חינוכיות (אנ').^[1] ב-1968 הוא הצטרף לאיגוד הארצי האודיו-ויזואלי, כסגן נשיא וכמנהל חינוכי.^[1]^[3]

קריירה בממשל הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלין החל לעבוד בממשל הפדרלי כאיש הקשר של הנשיא ריצ'רד ניקסון לקונגרס לענייני דואר.^[1] הוא המשיך ושימש כמומחה ליחסי עבודה במטה שירות הדואר של ארצות הברית, ראש אזור המזרח של השירות וראש אזור המרכז של השירות.^[1]

המנהל הכללי של דואר ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בנובמבר 1984 בחרה מועצת המנהלים של שירות הדואר בקרלין לתפקיד המנהל הכללי של דואר ארצות הברית מבין 35 מועמדים וב-1 בינואר 1985 הוא נכנס לתפקידו.^[1]

במהלך השנה בה כיהן קרלין כמנהל הכללי של הדואר סבל השירות מגרעון תקציבי. מ-1 באוקטובר 1984 (תחילת השנה התקציבית) ועד 1 ביולי 1985, צבר שירות הדואר גירעון של 385 מיליון דולר, בין השאר בשל גידול בלתי צפוי מראש בנפח דברי הדואר ושינויים בנתיבי ובלוחות הזמנים של קווי התעופה שהצריכו משירות הדואר לשאת ולתת על חוזים עם חברות התעופה ולשנות את לוחות הזמנים שלו. כדי לצמצם את הגרעון, החליט קרלין על קיצוץ של 3.5% בשכרם של 35 המנהלים הבכירים בשירות (כולל בשכרו שלו), ועיכב העלאת שכר מתוכננת של 3.2% של 714 מנהלים נוספים. צעדים נוספים לקיצוץ בהוצאות ננקטו על ידי שירות הדואר בתקופת כהונתו בתפקיד, כולל קיצוץ בשעות נוספות ועיכוב או ביטול של הנפקתם של בולי דואר מסוימים.^[4] סך כל הגרעון של השירות בשנת כספים זו הסתכם ב-251 מיליון דולר.

כהונתו של קרלין בשירות הדואר נקטעה לאחר שנה בלבד מיום תחילתה, כאשר ב-6 בינואר 1986 הוא הודח על ידי מועצת המנהלים של השירות.^[5] הותר לו להישאר כיועץ למועצת המנהלים בשכר מופחת. ג'ון מקיין, יושב ראש מועצת המנהלים, הסביר את פיטוריו של קלרין באומרו, "המנהלים חשו שחל שינוי באווירה שהצריך פרספקטיבה שונה של השוק".^[6] מחליפו של קרלין, אלברט וינסנט קייסי, התייחס בזכרונותיו להסבר שנתנו לו סגן יושב הראש, פיטר ווס בנוגע לסיבה לפיטוריו של קרלין. לדבריו של קייסי, מקיין וווס אמרו לו שקרלין כשל בצמצום מספר עובדי שירות הדואר, שהוא היה איטי מדי בקבלת החלטות בנוגע לרכישת ציוד אוטומציה, שהוא האציל יותר מדי סמכויות, ושהוא היה כפוף יותר מדי לבית הלבן, כל זאת בנוסף לגרעון של 251 מיליון דולר באותה שנה.^[7]

ביוני אותה שנה הגיש קרלין תביעה נגד מועצת המנהלים כדי לקבל בחזרה את תפקידו כמנהל הכללי של הדואר. הוא טען שהוא פוטר בשל סירובו להטות חוזה לרכישת ציוד למיון דואר לטובת חברה שהועדפה על ידי ווס. כחודש לפני הגשת התביעה של קרלין, הודה ווס באשמת קבלת תשלומים בנוגע לחוזה זה והתפטר מתפקידו במועצת המנהלים.^[8] עם זאת, התביעה שקרלין הגיש נדחתה על בסיס הסעיף בחוק הארגון מחדש של הדואר (Postal Reorganization Act) שמנע ביקורת שיפוטית על החלטת מועצת המנהלים של שירות הדואר לפטר את המנהל הכללי. על פי פסיקת בית המשפט, הקונגרס העניק למועצת המנהלים את הסמכות לפטר את המנהל הכללי "מסיבה ראויה, מסיבה בלתי ראויה, או ללא סיבה בכלל".^[9]

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו כמנהל הכללי של הדואר, היה קרלין שותף יחד עם יוג'ין ג'ונסון לייסוד חברה שנקראה "דואר עסקי מהיר" (Business Mail Express Inc). החברה הוקמה ב-1990 ונמכרה ב-1995. ב-1998 ייסדו השניים חברה שנקראה "מייל-2000" (Mail2000), שמטרתה הייתה לזרז משלוחי דואר באמצעות סיוע לחברות עסקיות למיין מראש את דברי הדואר בכמויות גדולות.^[10] ב-2001 רכשה חברת United Parcel Service את "מייל-2000" בסכום שהוערך ב-100 מיליון דולר.^[11]

פול קרלין נפטר במחוז ארלינגטון, וירג'יניה, ב-25 באפריל 2018, בגיל 86. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול קרלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[גין-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Grabowski, Gene (November 14, 1984). "Paul Carlin Is New Postmaster General". The Schenectady Gazette. Associated Press. p. 11.

[2] "Recreation Invitation Extended". Spokane Daily Chronicle. October 3, 1963. p. 36. Archived from the original on July 14, 2012.

[3] Gardiner, Louise (October 10, 1968). "Educator Predicts Slum Solution". Deseret News.

[4] Schmid, Randolph E. (July 20, 1985). "Postmaster general launches program to eradicate deficit". Lawrence Journal-World. Associated Press. p. 22.

[5] "Postmaster General replaced". The Pittsburgh Press. UPI. January 7, 1986. p. A6.

[6] Postmaster general pledges to build ability to compete, Fort Walton Beach Playground Daily News, January 08, 1986, Page 6.

[7] Casey, Albert V. (1997). Casey's Law: If Something Can Go Right, It Should. New York: Arcade. p. 240.

[8] BILL MCCLOSKEY, Former Postmaster Says He Was Fired For Resisting Pressure, AP NEWS, June 26, 1986

[9] Carlin v. McKean, No. 86-1611, mem. op. at 10 (D.D.C. July 18, 1986). Quoted in Carlin v. McKean, 823 F.2d 620, 622 (D.C. Cir. 1987), cert. denied, 484 U.S. 1046 (1988).

[10] Dembeck, Chet (August 7, 1998). "Start-up promises to speed mail". Washington Business Journal.

[11] Kady, Martin, II (May 25, 2001). "UPS's $100M delivery". Washington Business Journal.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]