פוקוקסנטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוקוקסנטין
Fucoxanthin
מבנה המולקולה
מבנה המולקולה
שם סיסטמטי Acetic acid [(1S,3R)-3-hydroxy-4-[(3E,5E,7E,9E,11E,13E,15E)-18-[(1S,4S,6R)-4-hydroxy-2,2,6-trimethyl-7-oxabicyclo[4.1.0]heptan-1-yl]-3,7,12,16-tetramethyl-17-oxooctadeca-1,3,5,7,9,11,13,15-octaenylidene]-3,5,5-trimethylcyclohexyl] ester
כתיב כימי C₄₂H₅₈O₆ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 3351-86-8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוקוקסנטין (Fucoxanthin) הוא קסנתופיל השייך למשפחת הקרוטנואידים.

הקרוטנואידים, הכוללים בין השאר פוקוקסנטין, בטא קרוטן, לוטאין וליקופן, הם פיגמנטים שנוכחים במזונות בעלי צבעים שונים.
הפוקוקסנטין מופק מאצה חומה המשמשת מוצר מזון פופולרי ברחבי יפן ואסיה, והוא זה שנותן לאצות הללו את צבען החום-ירוק.

השימוש בחומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקוקסנטין משמש למטרות שונות, מתוסף העוזר לירידה במשקל ועד לטיפול במחלות ממאירות. כמויות גדולות של החומר נימן למצוא באצה מסוג איזוכריזיס (עד 18.23 מיליגרם לגרם).

שרפת שומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בעכברים שנערכו ביפן הראו שפוקוקסנטין מאיץ את שרפת השומנים בתוך תאי השומן הלבנים והופך אותם לתאי שומן חומים, ההופכים לאנרגיה במקום למצבורי שומן. לפי מחקרים אלה, הפוקוקסנטין מגביר את פעילותו של חלבון השורף מצבורי רקמות שומן לבן סביב איברי הגוף. [1][2]

במחקרים עלה כי פוקוקסנטין מאיץ את תהליך החמצון של חומצות שומניות ובכך משנה את המטבוליזם בגוף.[3]

עד שנת 2010 לא נערכו מחקרים בבני אדם על פוקוקסנטין, למעט מחקר אחד שהראה יעילות ספיגה נמוכה של פוקוקסנטין בגוף האדם.[4]

בשנת 2010 פורסם מחקר אחד שמצא שנשים עם מחלות כבד שצרכו פוקוקסנטין ושמן זרעי רימונים השילו 4.9 ק"ג בממוצע ממשקלן בתוך כ-4 חודשים.[5] על מנת להראות שהפוקוקסנטין יעיל בהורדת משקל בבני אדם נדרשים מחקרים נוספים.

השפעה על מחלות ממאירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים אחרים נבחן, בין השאר, השימוש בפוקוקסנטין ושמן זרעי רימונים והשפעתם על לחץ דם גבוה, סוכרת, הוצאת אנרגיה בזמן מנוחה, ועל אחוזי השומן בגופם של בעלי משקל עודף.

כמו כן נבחנו ההשפעות האנטי-דלקתיות של החומר, הפעילות שלו נגד מחלת הסרטן והאפקטיביות שלו בהפחתת כאב. במחקרים עלה שפוקוקסנטין מאט את התחלקות תאי הסרטן, עוצר את התהליכים המחזוריים בתאי הסרטן, עוזר לאפופטוזה של תאי הסרטן ולדיכוי אנגיוגנזה. נמצא גם קשר בין צריכת פוקוקסנטין לעצירת התפשטות תאי מלנומה. [6] בנוסף נבחנת תרומת הפוקוקסנטין בהפחתת הרעילות של תרופות שונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Fucoxanthin from edible seaweed shows antiobesity effect through UCP1 expression in white adipose tissues" (PDF).
  2. ^ "Fucoxanthin and its metabolite, fucoxanthinol, suppress adipocyte differentiation in 3T3-L1 cells" (PDF).
  3. ^ "Effect of medium-chain triacylglycerols on anti-obesity effect of fucoxanthin" (PDF).
  4. ^ Fucoxanthin, University of Michigan Health System
  5. ^ Abidov, M.; Ramazanov, Z.; Seifulla, R.; Grachev, S. (2010). "The effects of Xanthigen in the weight management of obese premenopausal women with non-alcoholic fatty liver disease and normal liver fat". Diabetes, Obesity and Metabolism. 12: 72. doi:10.1111/j.1463-1326.2009.01132.x.
  6. ^ "Fucoxanthin as the major antioxidant in Hijikia fusiformis, a common edible seaweed" (PDF).
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.