קרוטנואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרוטנואידים הם קבוצת ‏פיגמנטים אורגניים המצויים בעיקר בצמחים, שצבעם נע בין אדום לצהוב. צבעיהם של פירות וירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, מנגו ושסק נובעים מהקרוטנואידים שבהם. חלק מהחומרים משמשים חומרי מוצא לתרכובות ביולוגיות. באדם, קרוטנואידים חשובים לבריאות העיניים, העור, העיכול, המערכת החיסונית וריריות שונות. הקרוטנואידים משמשים כנוגדי חמצון חזקים, וישנם מחקרים המצביעים עליהם גם כעוזרים במניעת סרטן בצורה מובהקת.

הקרוטנואידים מכילים מספר רב של קשרים כפולים מצומדים, המורידים את אנרגיית העירור של האורביטלות במולקולה, וספקטרום הבליעה שלהם מוסט לכוון האדום. כתוצאה מכך הקרטנואידים הם בעלי צבע נראה.

הקרוטנואידים כוללים מאות חומרים. המפורסמים שבהם - אלפא, בטא וגמא קרוטן, לוטאין, זאקסנטין, רטינול (ויטמין A) וליקופן.

תפקידי הקרוטנואידים בתזונת האדם ובמניעת מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף המאה ה-20 היה ידוע שהקרוטנואידים מהווים מקור לפרו-וויטמין A (חומר המוצא לוויטמין A בגוף האדם), הידוע כנוגד חמצון חזק ומונע מחלות. המקורות למרכיב זה הם אלפא-קרוטן, ביתא-קרוטן, גאמא-קרוטן, ביתא-קריפטוקסנטין וביתא–זאקרוטן. לליקופן אין תכונות של פרו-ויטמין A - הוא אינו נהפך בגוף לוויטמין.

בשנים האחרונות מצטבר מידע רב המלמד שיש לקרוטנואידים (גם אלה שאינם פרו ויטמין A) חשיבות נוספת בתזונת האדם, באשר מיוחסת להם פעילות נוגדת חמצון משמעותית ותכונות נוספות, וכבר ברור שיש לקרטונואידים ערך בריאותי רב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.