פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/74
מלחמת הבורים או המלחמה האנגלו-בורית הוא כינוין של שתי מערכות נפרדות שבהן נלחמה האימפריה הבריטית ברפובליקות העצמאיות של המתיישבים הבורים בדרום אפריקה - רפובליקת טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ההשתלטות על שטחי הבורים הונעה במידה רבה על ידי שאיפה בריטית לשלוט באוצרות הטבע העשירים שהתגלו בשטחים אלה, והייתה גם חלק מהחזון האימפריאליסטי הבריטי - השגת רצף טריטוריאלי בשליטה בריטית לאורך יבשת אפריקה, מהים התיכון בצפון ועד כף התקווה הטובה בדרום. במרבית ההתייחסויות ההיסטוריות כיום ל"מלחמת הבורים", הכוונה היא בעיקר למלחמת הבורים השנייה, שהייתה הממושכת והכבדה מבין שתי המערכות, הותירה אבדות כבדות בנפש וברכוש. בסופו של דבר, בתום מלחמה קשה ואכזרית, באה עוצמת האימפריה הבריטית לידי ביטוי. הבורים נכנעו, וכל שטחי דרום אפריקה הפכו לחלק מהאימפריה הבריטית. במלחמה זו עשו הבריטים שימוש מסיבי במחנות ריכוז לכליאת אוכלוסייה אזרחית בתנאים קשים. קיומה של דרום אפריקה כמדינה מאוחדת בגבולותיה המוכרים כיום היא אחת התוצאות של מלחמת הבורים השנייה.
