פורטל:כימיה/ביוגרפיה נבחרת/13
פְרִידְרִיךְ וֵלֶר (31 ביולי 1800 – 23 בספטמבר 1882) כימאי גרמני המכונה "אבי הכימיה האורגנית" והיה בין גדולי הכימאים של המאה ה-19. ולר ידוע כיום בעיקר בשל הצלחתו בהפקת שתנן במעבדה, אך לזכותו נזקפות גם הצלחות בבידוד כמה יסודות.
בשנת 1828 חימם ולר במעבדתו אמוניום ציאנט, בהנחה שהחימום יגרום לפליטת ציאניד, אך התוצאה התגלתה כשונה מהמצופה, האמוניום ציאנט הפך לשתנן, בתהליך המכונה כיום סינתזת ולר. בתקופה זו רווחה בקרב המלומדים תאוריה המכונה ויטאליזם, על פיה נדרש כוח מיוחד על מנת ליצור חומרים אורגניים בגופם של בעלי חיים וצמחים. בכך שהצליח להפיק שתנן מחומרים אנאורגניים הפריך ולר תאוריה נפוצה זו, והפך לחלוץ בכימיה אורגנית. הסינתזה של השתנן הייתה חיונית לביוכימיה משום שהראתה כי ניתן להפיק מחומרים דוממים, במעבדה בתנאים מבוקרים, תרכובת שהיה ידוע כי רק אורגניזמים ביולוגיים יכלו לייצר. ולר הראה כי ניתן להפוך בחימום אמוניום ציאנט לשתנן, תהליך ששינה את הסדר הפנימי של האטומים בלבד מבלי שבתהליך נגרע או נוסף למשקל החומר. היה זה הגילוי הראשון של תופעת האיזומריה (מונח שטבע ולר).
ב-1832 גילה ולר ביחד עם מדען בשם יוסטוס פון ליביג את המבנה של החומצה הבנזואית, איתו שיתף פעולה במשך זמן רב. בהמשך מחקריהם הוכיחו כי קבוצה של אטומים של פחמן, מימן וחמצן יכולה להתנהג כמו יסוד, לתפוש מקום של יסוד, ויכולה להחליף יסודות בתרכובות כימיות. בתגליות אלה הונח היסוד לדוקטרינה של רדיקלים של תרכובת, דוקטרינה שהייתה לה השפעה עמוקה על התפתחות הכימיה. ב-1837 הפיקו ולר וליביג במשותף את הבנזאלדהיד. בהמשך גילה ולר את התרכובות הפנוליות כינון והידרוכינון.
ולר גם פעל בתחומי הכימיה האנאורגנית. בין התגליות שגילה הייתה הדרך להפקת המתכת ניקל בצורה טהורה, בידוד מתכת האלומיניום (1827) ומיוחסים לו גם בידודם של היסודות איטריום (1828), בריליום (1828) וטיטניום, ואת התגלית כי צורן יכול להתגבש. ולר היה בין הראשונים להפיק את קרביד הסידן. והיה הראשון לגלות כי כמה אבני מטאוריטים מכילות חומר אורגני.