בריליום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בור - בריליום - ליתיום
 

Be
Mg  
 
 
Be-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 4
סמל כימי Be
סדרה כימית מתכות אלקליות עפרוריות
צפיפות 1848 kg/m3
מראה
מתכת אפורה לבנה
Be-140g.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 9.01218 amu
רדיוס ואן דר ואלס 140 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1560.15K (1287°C)
טמפרטורת רתיחה 2742.15K (2469°C)
לחץ אדים 4,180Pa ב-292.40K
מהירות הקול 13,000 מטר לשנייה בK
שונות
אלקטרושליליות 1.57
קיבול חום סגולי 1825 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 31.1 106/m·Ω
מוליכות תרמית 201 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 899.5 kJ/mol

בריליום (Beryllium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות, שסמלו הכימי Be ומספרו האטומי 4. נקרא גם גלוציניום.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למתכת הבריליום, בצבע כסף-פלדה, מאפיינים רצויים רבים. כאחת המתכות הקלות ביותר, יש לה נקודת רתיחה גבוהה ביותר[דרושה הבהרה]. מודול האלסטיות שלה גדול בכשליש מזה של פלדה, והופך אותה למתכת גמישה יחסית. היא עמידה בפני חומצה חנקתית, בעלת מוליכות חשמלית מעולה, ואיננה מגנטית. בטמפרטורות רגילות הבריליום אינו מתחמצן באוויר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריליום משמש כגורם מסגסג ביצור נחושת בריליום (אחוז הבריליום עד 2.5%), לה שימוש נרחב בייצור קפיצים, מחברים חשמליים, אלקטרודות לריתוך וכלים ומגעים חשמליים מונעי ניצוצות. הוא מיושם כחומר מבני בבניית מטוסים מהירים מאד, טילים, חלליות, ולוויינים. שימושים אחרים כוללים מסגרות שמשות, דיסקים בולמים, קרניים תומכות ושאר מרכיבים במעבורות חלל. גם מראות טלסקופי חלל עשויות בריליום.

נעשה בו שימוש גם עבור מעגלים מוכללים מיקרו-מיניאטוריים, משום שהוא שקוף יחסית לקרני רנטגן. כמו כן, נעשה שימוש בבריליום בכורים אטומיים, כרפלקטור (מחזיר אור) או מתווך. הוא נלקח לבניית גירוסקופים, חלקי מחשב, וכלים אחרים בהם נחוצים קלות, קשיחות ויציבות ממדית. לתחמוצתו, כאמור, יש נקודת רתיחה גבוהה מאוד[דרושה הבהרה], והיא משמשת לבניית חלקי קרמיקה ועבודות אטומיות שונות. כמו כן, משמש הבריליום גם לייצור מטבעות [דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהה לראשונה בצורת תחמוצת על -ידי לואי-ניקולה ווקלן בשנת 1798. צורתו המתכתית בודדה לראשונה על ידי פרדריך ווהלר (Friedrich Wöhler) ובוסי (A. A. Bussy) בשנת 1828.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצב בריליום

הבריליום מצוי ב-100 סוגי מינרלים שונים (מתוך כ-4,000 מוכרים). אקוומרין וברקת הן צורות יקרות ורבות ערך של בריליום. בריל (Al2Be3Si6O18), ברטרנדיט (Be4Si2O7(OH)2), כריזובריל ופנאקיט הן הצורות המסחריות החשובות ביותר של היסוד. הצורה המתכתית של הבריליום לא הייתה מוכנה לשיווק תעשייתי עד 1927. היום רוב הבריליום מופק בתגובה בין בריליום דו- פלואורי (BeF2) לבין מגנזיום כך:

BeF_2 + Mg \rarr MgF_2 + Be


איזוטופי בריליום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
5Be ‏4 1 5.04079(429)# (1/2+)#
6Be 2 6.019726(6) [MeV‏ (6)0.092] E-21 s‏(3)5.0 0+
7Be 3 7.01692983(11) d‏ (6)53.22 3/2-
8Be 4 8.00530510(4) [eV‏ (17)6.8] E-17 s‏(17)6.7 0+
9Be 5 9.0121822(4) יציב 3/2- 1.0000
10Be 6 10.0135338(4) E+6 a‏1.51(6) 0+
11Be 7 11.021658(7) s‏ (8)13.81 1/2+
12Be 8 12.026921(16) ms‏ (3)21.49 0+
13Be 9 13.03569(8)
14Be 10 14.04289(14) ms‏ (10)4.84 0+
15Be 11 15.05346(54)# ns‏ 200>
16Be 12 16.06192(54)# ns‏ 200> 0+

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריליום ומלחיו הם חומרים מסרטנים. מחלת ריאות בשם "בריליוזיס" מתפתחת בחשיפה לבריליום. פגיעה בריאות בעקבות חשיפה לבריליום דווחה לראשונה באירופה בשנת 1933 ובארצות הברית בשנת 1943. תסמיני בריליוזיס מזכירים את תסמיני המחלה סרקואידוזיס.

למרות שהופסק השימוש בבריליום במנורות פלואורסצנטיות, חשיפה לבריליום עדיין קיימת בתעשייה (סגסוגות בריליום, מכשירים אלקטרוניים ועוד).

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה ממושכת לבריליום באוויר עלולה לגרום לנזק.

ישנם אנשים (1-15%) הרגישים לבריליום והם עלולים לפתח דלקות במערכת הנשימה בעקבות חשיפה אליו בריכוזים נמוכים. מצב זה נקרא "מחלת בריליום כרונית" (או CBD) והיא יכולה להופיע שנים לאחר חשיפה ליסוד. מחלה זו גורמת לעייפות, חולשה וקשיי נשימה. בסופו של דבר החולה מאבד משקל (כחלק מאנורקסיה) ועלול לפתח מחלות לב.

אכילת בריליום לא גורמת לתסמיני המחלה אצל בני אדם מכיוון שמעט מאוד בריליום נספג מהקיבה ומהמעי לדם. כלבים שבריליום שולב בתזונתם פיתחו אולקוס.

חשיפה ארוכת טווח לבריליום מגבירה את הסיכויים לחלות בסרטן הריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]