פורטל:פופ/ערך נבחר/דפש מוד

דפש מוד היא להקת סינת' פופ שתחילתה בראשית שנות ה-80. דפש מוד היא מחלוצי ז'אנר הסינת' פופ – פופ של סינתיסייזרים שפרץ את הדרך למוזיקה האלקטרונית שבאה לאחר מכן. דפש מוד היא אחת מהלהקות המצליחות בעולם כיום שצמחו מהגל החדש של הפופ, והיא מכרה למעלה מ-100 מיליון עותקים מאלבומיה – מה שהופך אותה ללהקה האלקטרונית המצליחה בהיסטוריה. הלהקה נכנסה לתודעה הכלל עולמית ב-1987 עם יציאת אלבומם השישי במספר, "Music for the Masses" שנחל הצלחה מיינסטרימית מסחררת לראשונה בארצות הברית. בתחילת שנות ה-90 הגיעה הלהקה לשיא הצלחתה, עם יציאת הסינגלים "Personal Jesus" ו-"Enjoy the Silence" שהפכו אותה לכוכבי על.

הגרעין של דפש מוד החל לנבוט בשנת 1976, כאשר וינס קלארק ואנדרו פלטשר ייסדו את להקת "No Romance in China", שלא זכתה להצלחה. בשנת 1979 הקים וינס קלארק להקה חדשה בשם "French Look" עם מרטין גור. אנדרו פלטשר הצטרף גם הוא והלהקה שינתה את שמה ל "Composition of Sound" עם קלארק בתפקיד הסולן. לאחר מספר חודשים גייסו השלושה את דייב גהאן, לאחר ששמעו אותו שר בהופעה מקומית, ושינו את שמם לדפש מוד, שם שנלקח ממגזין אופנה צרפתי.

בתחילת שנות השמונים מעריצי דפש מוד היו כמעט אך ורק אירופאים (בעיקר בגרמניה). רק ב-1984 עם יציאת האלבום Some Great Reward הצליחה הלהקה לפרוץ לקהל הרחב בארצות הברית ובריטניה. שירי אלבום זה, היו בעלי צליל תעשייתי יותר ועסקו בנושאים טעונים כמין ודת: Master And Servant עסק ביחסי מין סאדו מזוכיסטיים, Blasphemous Rumours בנושא דת וכפירה והלהיט People Are People עסק בשוויון בין בני אדם. האלבום זכה להצלחה גדולה משני עברי האוקיינוס האטלנטי ובאהדת הביקורת.

לערך המלא