פייר שפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פייר אנרי מארי שפרצרפתית:Pierre Henri Marie Schaeffer14 באוגוסט 1910 - 19 באוגוסט 1995) היה מלחין, סופר, שדרן רדיו, מהנדס, מוזיקולוג ואקוסטיקן צרפתי. בזכות עבודתו החדשנית הן במדעים - בעיקר תקשורת ואקוסטיקה - והן בתחומי אמנות שונים, במוזיקה, בספרות ובהגשה ברדיו לאחר מלחמת העולם השנייה, לצד פעילותו כמתנגד לנשק גרעיני וכמבקר תרבות, זכה שפר להכרה רחבת ממדים בתקופת חייו.

בין כל שלל היצירות והמיזמים שעסק בהם, שפר מוכר ונודע כיום ברבים בעיקר בזכות הישגיו בתחום המוזיקה האלקטרונית והנסיונית, הממוקד בתפקידו כמפתח הראשי של צורה ייחודית ומוקדמת של מוזיקה אוונגרדית, הנודעת בשם מוזיקה קונקרטית. מקור הסוגה בניצול טכנולוגיה מוזיקלית שפותחה בימים שלאחר התקופה הנאצית בגרמניה, בהמשך לקידום המוזיקה האלקטרו-אקוסטית והאקוסמאטית.

בכתביו של שפר (הכוללים מאמרים כתובים ומשודרים, ביוגרפיות, רומנים קצרים, מספר ניכר של מסות מוזיקליות ומחזות אחדים) ניכרת במקרים רבים נטייה לפיתוח הסוגה הזו, לצד תאוריה ופילוסופיה של מוזיקה בכלל.

כיום נחשב שפר לאחד המשפיעים ביותר בקרב העוסקים במוזיקה נסיונית, אלקטרו-אקוסטית ומתוך כך אלקטרונית, בהיותו המלחין הראשון שעשה שימוש במספר רב של טכניקות הקלטה ודגימה מודרניות, המשמשות כיום בכל רחבי העולם כמעט את כל חברות ההקלטה. מאמציו השיתופיים נחשבים כיום לאבני-דרך בתולדות המוזיקה האלקטרונית והנסיונית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 נכנס שפר למשרתו הראשונה כטכנאי טלקומוניקציה בשטרסבורג. אחרי נישואיו עבר לפריז, שם החל לעבוד ב-1936 בקריינות והגשה ברדיו צרפת. בתקופת עבודתו שם החל להתעניין במוזיקה תוך שילוב הידע הטכני שלו בהתלהבותו לצליל. בעבודתו בתחנת השידור ערך שפר ניסויים בתקליטים ובמבחר אביזרים אחרים - הצלילים המופקים מהם והשימוש בצלילים אלה - אחרי ששכנע את הנהלת התחנה ללאפשר לו להשתמש במכשור שלהם. תקופה זו של חיפש והתנסות הייתה חשובה להתפתחותו של שפר, כיון שהעלתה אל פני השטח הרבה שאלות יסוד באשר לגבולות הביטוי המוזיקלי המודרני. ב-1942 ייסד אולפן ניסויים אקוסטי והחל לערוך ניסויים ביצירות שהתבססו על צירופי צלילים מוקלטים. המונח שטבע ליצירות אלה היה "מוזיקה קונקרטית". יצירתו הראשונה בסוגה זו הייתה "Étude aux chemins de fer", שעשתה שימוש בקולות רכבות. שידורה הראשון, יחד עם עוד ארבע יצירות, התקיים בפריז ב-5 באוקטובר 1948.‏[1]

שפר מציג את האקוסמוניום.

בשנת 1949 החל לעבוד עם המלחין פייר אנרי. ב-1951 הקימה תחנת הרדיו הפריזאית אולפן הקלטות ראשון למוזיקה אלקטרונית בניהולו של שפר. בשנים 1959 עד 1975 היה מנהל מחקר ברשת השידור ובשנים 1968 עד 1976 כיהן כפרופסור למוזיקה בקונסרבטואר של פריז.‏[2]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יצירותיו המוזיקליות של שפר, הן "קונקרטיות" והן אחרות" הוקלטו לפני הופעת התקליטור, על גבי קלטות שמע או על צורה ארכאית יותר של סרט מגנטי. ההפצה ההמונית של יצירתו הייתה מוגבלת במקרה הטוב, וכל יצירה נועדה, במונחים של שפר עצמו, להציג לפני הקהל הרחב צורת מוזיקה, שהייתה חדשה ומהפכנית במידה זו או אחרת בעיניו. להפקה המקורית של יצירתו המשווקת הייתה אחראית "קבוצת מחקר מוזיקלי" (Groupe de Recherches Musicales), כיום בבעלות ובהפעלת INA, "המכון האודיו-ויזואלי הלאומי", החברה שיצר תחילה סביב יצירותיו הוא. מוזיקה אחרת הושמעה בשידור חי (הואיל ושפר עצמו היה בעל עמדת חשיבות ברדיו הצרפתי) ו/או בוצעה ב"קונצרט" חי. רצועות נפרדות אף הגיעו לשימושם של אמנים אחרים,ויצירתו של פייר שפר כיכבה בהצגות פנטומימה ובלט. עכשיו, לאחר מותו, קיבלו חברות הפקה שונות, כמו "דיסק אדה" ו"פונורגיה נובה" את הזכויות להפצת יצירתו.

להלן רשימת יצירותיו המוזיקליות של פייר שפר:

  • Concertino-Diapason (1948; collaboration with J.J. Grünewald)
  • Cinq études de bruits (1948)
  • Suite pour 14 instruments (1949)
  • Variations sur une flûte mexicaine (1949)
  • Bidule en ut (1950; collaboration with Pierre Henry)
  • La course au kilocycle (1950; radio score, collaboration with Pierre Henry)
  • L'oiseau r.a.i. (1950)
  • Symphonie pour un homme seul (1950; collaboration with Pierre Henry; revised versions in 1953, 1955, and 1966 (Henry))
  • Toute la lyre (1951; pantomime, collaboration with Pierre Henry. Also known as Orphée 51)
  • Masquerage (1952; film score)
  • Les paroles dégelées (1952; music for a radio production)
  • Scènes de Don Juan (1952; incidental music, collaboration with Monique Rollin)
  • Orphée 53 (1953; opera)
  • Sahara d'aujourd'hui (1957; film score, collaboration with Pierre Henry)
  • Continuo (1958; collaboration with Luc Ferrari)
  • Etude aux sons animés (1958)
  • Etude aux allures (1958)
  • Exposition française à Londres (1958; collaboration with Luc Ferrari)
  • Etude aux objets (1959)
  • Nocturne aux chemins de fer (1959; incidental music)
  • Phèdre (1959; incidental music)
  • Simultané camerounais (1959)
  • Phèdre (1961)
  • L'aura d'Olga (1962; music for a radio production, collaboration with Claude Arrieu)
  • Le trièdre fertile (1975; collaboration with Bernard Durr)
  • Bilude (1979)

הרצאות משודרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט למוזיקה שלו, שיצאה לאור והתפרסמה ברבים, ניהל שפר באמצעות רדיו צרפת כמה מצגות, שיוחדו בעיקר למוזיקה קונקרטית. אף כי השידורים האלה הכילו קטעי מוזיקה משל שפר, אין זה נכון לתאר אותן כחלק מן הקו העיקרי של תפוקתו המוזיקלית. זאת משום ש"מאמרי" הרדיו, כפי שכונו, היו בעיקר הרצאות על הפילוסופיה של שפר בנושא תאוריות המוזיקה שלו ולא יצירות בזכות עצמן.

ואלה ההרצאות המשודרות של שפר:

  • "הקליפה שתוכה כוכבי לכת" (1944)
  • "קנטטה לאלזס" (1945)
  • "שעה של העולם" (1947)
  • "מקלודל לבראנקז" (1953)
  • "עשר שנים של מאמרי רדיו מן האולפן במועדון מאמרים: ‏ 1942-1952 (1955)

מבחר כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו הכתובה של שפר מקיפה סוגות שונות, הן סיפורת והן עיון. עיקר כתיבתו כולל מסות ומאמרים, אך הוא כתב גם ביקורת קולנוע ושני מחזות. שפר, שהיה קתולי אדוק, כתב את Clotaire Nicole, סיפור נוצרי, שיצא לאור ב-1938, ואת "טוביאס", שיצא לאור ב-1939, מחזה על בסיס דתי.

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים וסיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chlothar Nicole (1938)
  • "שומר הר הגעש" (1969)
  • "פרלוד, כוראל ופוגה" (1981)

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "טוביאס" (1939)
  • "משחקים חילוניים" (1946)

עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אמריקה, אנו מתעלמים ממך" (1946)
  • "היסוד הלא-חזותי בסרטים" (1946)
  • "בחיפוש אחר מוזיקה קונקרטית" (1952)
  • "מוזיקה ואקוסטיקה" (1967)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פייר שפר", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ "פייר שפר", שם