פניניתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפניניתיים
Pintade de Numidie.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פניניתיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Numididae

פניניתיים (שם מדעי: Numididae), משפחה בסדרת תרנגולאים. העופות במשפחה זו מכונים גם עופות גינאהאנגלית: Guineafowl). בטבע בני המשפחה מצויים רק באפריקה. חלק מהמינים בויתו ונפוצים כיום בעולם.

מיון המשפחה:

הפנינייה בארץ ישראל הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוף זה ידוע בתקופות ההיסטוריות במזרח התיכון, אפריקה ואירופה, בעיקר כעוף נוי. לעוף יש את כל סימני הטהרה: זפק, קורקבן נקלף ואצבע יתרה. הוא הוכנס לאזור ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית, ומופיע על רצפות פסיפס של בתי כנסת וכנסיות בארץ ישראל וסביבותיה בתקופה הביזנטית, כמו בבית הכנסת העתיק במעון, בתל מסטאבה (בית שאן), שלאל (דרומית לעזה), הר נבו וגרש. 'תרנגולי הודו', כנראה פניניות העוף הנקרא בשם זה בימינו עוד לא יובא מאמריקה בתקופה זו. , נזכרות בין רשימות מוצרי המזון שעליהם גבו מכס בנמל עכו במחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה‏[1].

כשרות הפנינייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר להבחין בהתאמה בין תפוצתה הטבעית ושכיחותה לבין קיומה של מסורת כשרות. בתימן, לדוגמה, נמצאה הפניניה כעוף בר, ומסורת כשרותה הייתה ידועה.

במהלך המאה התשע עשרה עלתה לדיון סוגיית כשרות הפנינייה בספרות ההלכה בקרב הפוסקים האשכנזים. הרב אלעזר פלקלס מפראג התייחס לראשונה לסוגיית הפנינייה בשנת 1821 כשכתב שלא שמע מאף פוסק על היתר לאכילתה. זמן קצר לאחר מכן התייחס החתם סופר להיעדר מסורת כשרות הפנינייה בהונגריה, והוסיף שהעוף מותר במדינות שיש להן מסורת כזו. לא כן רבני גרמניה שהתירו זאת על סמך מסורת קדומה שהייתה בידיהם.

באיטליה, הידועה במסורת של עופות טהורים רבים, הותרה הפנינייה לאכילה בכמה קהילות, מסורת אשר התקיימה עד ימינו. באנגליה הוחזקה הפניניה כעוף טהור ובמודעות פרסום של העיתון היהודי (Jewish Chronicle) משנת 1876 הוא נזכר בין העופות שנמכרו במרכז לונדון בחנות בשר כשרה. מבין פוסקי צפון אפריקה המאוחרים יותר יש שהתירו ויש שאסרו ויש שביקשו להימנע מקביעת עמדה נחרצת.

לפי דברי הרב משאש הייתה מסורת כשרות של הפניניה גם בארץ ישראל. בשנים האחרונות נערכו שחיטות של פניניות בהיקף קטן. למשל, לצורך סעודת ההלכה שנערכה בירושלים בתאריך ג' תמוז תשס"ב (13.6.2002) במעמד רבנים וחוקרים, התבצעה שחיטה של פניניות, ובמהלך הסעודה הועברה מסורת כשרות הפנינייה לקהל המשתתפים‏[2][3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה: זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 103-117
  2. ^ להרחבה: זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 103-117
  3. ^ זהר עמר, בעקבות 'סעודת ההלכה', על אתר יב, תשס"ג. עמ' 109-112