פפסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה מרחבי של החלבון פפסין

פפסין (Pepsin מיוונית עתיקה πέψις - עיכול) הוא אנזים פרוטאוליטי המופרש על ידי תאים עיקריים של רירית הקיבה שנתגלה בשנת 1836 על ידי פיזיולוג גרמני תאודור שוואן.

פפסין מתחיל את פירוק החלבונים שבמזון על ידי ביקועם ליחידות גדולות שנקראות פפטידים.

הפפסין נוצר על ידי פעולה של חומצה מלחית (HCl) על הזימוגן (פרואנזים) פפסינוגן, המופרש על ידי בלוטות הקיבה. לאחר שנוצרת כמות מסוימת של פפסין, הלאה משמש כזרז להמרה נוספת של פפסינוגן לפפסין; זוהי דוגמה למנגנון משוב חיובי.

פפסין הוא אחד מאנזימי הגבנה. שם של מותג מסחרי פפסי נגזר מפפסין.

PH אופטימלי: 1.5ph

Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.