פראוקסיזום

הפראוקסיזום (peroxisome) הוא אברון אשר מצוי בכל תא איקריוטי, ומופרד בקרום אחד מהציטופלזמה (נוזל התא). הפראוקסיזום התגלה על ידי כריסטיאן דה דוב ב-1965.

תפקיד בתא

תפקידו העיקרי של הפראוקסיזום במערכת התאית הוא לעזור לתא לפרק חומרים רעילים, כגון מימן על-חמצני (פראוקסיד, מי חמצן). המימן העל-חמצני מפורק בפראוקסיזום למים וחמצן באמצעות התגובה:

2H₂O₂ → 2H₂O + O₂.

התגובה מזורזת על ידי האנזים קטלאז.

בנוסף מכיל הפראוקסיזום אנזימים הקשורים לניצול חמצן, כגון D-amino acid oxidase וUrease oxidase. הפראוקסיזום מכיל גם מספר חלבונים ממברנליים שחיוניים לתפקידיו השונים. כל האנזימים הפעילים בפראוקסיזום מיובאים מהציטופלזמה. המעבר מתאפשר באמצעות רצף הPTS (peroxisome targeting sequence ) המצוי ברצף החלבונים המיועדים לפראוקסיזום.
הפראוקסיזום אחראי גם על חלק מתהליך פירוק חומצות השומן לקבוצות אציליות, וסינתזת הפוספוליפידים האתריים, המשמשים לבניית קרומים בתא.

היווצרות הפראוקסיזום

בניגוד לליזוזום אשר נוצר ממנגנון הגולג'י, כיום מאמינים שהפראוקסיזום הוא בעל יכולת שכפול עצמי, שמתבצע על ידי חלוקה. באדם מצוי מספר רב של פראוקסיזומים בכבד, שם מצטברים החומרים הרעילים.

קישורים חיצוניים

• מבנה התא ופעילות - מילון מונחים