כלורופלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום של כלורופלסט במיקרוסקופ אלקטרונים

כלורופלסטאנגלית: Chloroplast) הוא פלסטידה המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע פוטוסינתזה. שמו של הכלורופלסט הגיע מהכלורופיל המצוי בו.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכלורופלסט צורה אליפסית. הוא בנוי משתי ממברנות עשויות שכבה כפולה של ליפידים. הממברנה עוטפת נוזל צמיג הקרוי סטרומה, בתוכו יש DNA של הכלורופלסט. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד גרנום. כל דיסקית כזו נקראת תילקואיד.

הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים מטבוליים ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי צמחים המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ומפחמן דו-חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש. אנרגיית השמש נקלטת על ידי פיגמנטים (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום קרוטנואיד. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-ATP של התא, שהוא מולקולה עתירת אנרגיה המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא. הוא זה שמביא את צבעו הירוק של הצמח.

התפתחות הכלורופלסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התאוריה האנדוסימביוטית, חיידקים אווירניים ביצעו אנדוסימביוזה של הכלורופלסט (כמו גם המיטוכונדריון), שנוצר מחיידקים קדומים פוטוסינתטיים, ולא הצליחו לעכלם; אט-אט הכלורופלסט הפך תלותי והחל לקיים סימביוזה עם הפונדקאי שלו עד שהפך לכלורופלסט ה"מודרני". התאוריה נובעת מהדמיון הרב בין הכלורופלסט לבין חיידקים פוטוסינתטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]