פרבאן דרגנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרבאן דרגנוב דרגנוב
Първан Драганов Драганов
לידה 4 בפברואר 1890
לום, נסיכות בולגריהנסיכות בולגריה נסיכות בולגריה
פטירה 1 בפברואר 1945 (בגיל 54)
סופיה, ממלכת בולגריהממלכת בולגריה ממלכת בולגריה
מדינה ממלכת בולגריהממלכת בולגריה ממלכת בולגריה
השכלה האוניברסיטה הצבאית הלאומית ע"ש וסיל לבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
שר החוץ והדתות של ממלכת בולגריה
12 ביוני 19442 בספטמבר 1944
(11 שבועות ו־6 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרבאן דרגנוב דרגנובבולגרית: Първан Драганов Драганов‏; 4 בפברואר 1890, לום, נסיכות בולגריה1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קולונל בצבא בולגריה, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כשגריר בולגריה בגרמניה הנאצית, וב-1944 כיהן לתקופה קצרה גם כשר החוץ של בולגריה בממשלתו של איוואן בגריאנוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרבאן דרגנוב נולד בעיר לום. ב-1909 סיים את האוניברסיטה הצבאית הלאומית ע"ש וסיל לבסקי ובהמשך למד באקדמיה הצבאית של הקיסרות הגרמנית. הוא לחם במלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ובמלחמת העולם הראשונה. בהמשך, שירת כקצין במשמר ארמון המלך בוריס השלישי. ב-1930 הועלה לדרגת קולונל. בין השנים 19321934 שירת כנספח צבאי בגרמניה. בהמשך, בין 19361938 כיהן כשגריר בולגריה לאוסטריה, בין 1938–1942 כיהן כשגריר בולגריה לגרמניה הנאצית, ובין 1942–1944 כיהן כשגריר בולגריה למדינה הספרדית.

בין יוני לספטמבר 1944 כיהן כשר החוץ בממשלתו של איוואן בגריאנוב. בשלהי 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה נעצר דרגנוב והועמד לדין במסגרת "משפטי העם" בבית הדין העממי שהוקם לשפיטת בכירי הממשל הקודם ומשתפי פעולה עם הנאצים. דרגנוב נמצא אשם והוטל עליו עונש מוות. הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בשטח בית הקברות המרכזי בסופיה ב-1 בפברואר 1945. ב-1996 ביטל בית המשפט העליון הבולגרי את פסק הדין של בית המשפט העממי בשל אי סדרים בהליכים המשפטיים, וזיכה את דרגנוב מכל אשמה.[1][2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההכנות במוסקבה למשפטי העם בסופיה, באתר desebg.com (בבולגרית).
  2. ^ חלפו 77 שנים מאז שהוצא להורג פרבאן דרגנוב, באתר namegdana.com (בבולגרית).


הקודם:
איוואן בגריאנוב
שר החוץ של בולגריה
12 ביוני 1944 – 2 בספטמבר 1944
הבא:
קונסטנטין מוראבייב