מלחמת הבלקן השנייה
| מלחמת הבלקן השנייה | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חיילים סרבים במלחמה | |||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||
המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.
המלחמה הבלקנית השנייה היוותה המשך למלחמת הבלקן הראשונה שבה כבשו בעלי הברית הבלקנים (בולגריה, יוון, סרביה ומונטנגרו) שטחים שהוחזקו על ידי האימפריה העות'מאנית במקדוניה ובתראקיה.
המלחמה הבלקאנית השנייה נבעה מתוצאות המלחמה הראשונה. בולגריה הרגישה מקופחת מחלוקת מקדוניה בין יוון וסרביה מבלי לתת לה חלק מהשטחים. רוסיה, המעצמה האזורית ובעלת בריתם של שני הצדדים, ניסתה לתווך בסכסוך אך ללא הועיל.
למעשה המלחמה החלה, בצורה מוגבלת, כבר ב-29 ביוני 1912, עם הפקודות שקיבל הצבא הבולגרי להתקפה מוגבלת כנגד עמדות של הצבא היווני והצבא הסרבי. המותקפים ראו עצמם כקורבנות ואת הבולגרים כתוקפן.
בסיום המלחמה, בהסכם בוקרשט, נמחקו כל הישגיה של בולגריה מהמלחמה הראשונה. חלק מאזור דוברוג'ה אשר לחופי הים השחור, הקרוי הקדרילטר, עבר משליטת בולגריה לרומניה. יוון קיבלה את השטחים של אזור סלוניקי וסרביה את מקדוניה. כתוצאה מהשינוים הפכה סרביה למעצמה האזורית בבלקנים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות ארכיון מהמלחמה (בבולגרית).