כיתת יורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיתת יורים בציורו של גויה "שלושה במאי 1808".

כיתת יורים היא שיטה לביצוע הוצאה להורג המקובלת בעיקר בזמן מלחמה. כיתת יורים מורכבת מקבוצה של אנשים, בדרך כלל חיילים, להם ניתנת פקודה לירות בו-זמנית באדם שהורשע בדין. אף אדם בודד מכיתת היורים לא יכול להציל את חיי הנידון למוות בכך שלא ירה ובכך קטן, לכאורה, התמריץ המוסרי להפרת הפקודה.

הוצאות להורג על ידי כיתת יורים מתבצעות בדרך כלל תוך שימוש בקליעים בעלי קוטר גבוה כדי לגרום למוות מהיר. הנידון למוות יכול להיות ישוב או עומד, אך הוא בדרך כלל כפות. נהוג לשים ברדס על ראשו של הנידון למוות, או לפחות לכסות את עיניו.

כיתת יורים משמשת לרוב להוצאה להורג של מרגלים. שיטה זו נחשבת לשיטה מכובדת יחסית, ועל כן לא נוהגים להשתמש בה כנגד פושעי מלחמה, אותם נוהגים לתלות. עם זאת, מדינות כמו פולין, רוסיה ונורבגיה השתמשו בכיתות יורים כדי להוציא להורג פושעי מלחמה לאחר מלחמת העולם השנייה.

כיתת יורים נחשבת לעונש הכבד ביותר שיכול להטיל בית דין צבאי על עבירות כמו פחדנות, עריקה או מרד. כדוגמה, טוראי אדי סלוביק שהוצא להורג על ידי כיתת יורים בשנת 1945 היה החייל הראשון שהוצא להורג בצבא ארצות הברית מאז מלחמת האזרחים האמריקאית. בזמן מלחמת העצמאות הוצא להורג ב-30 ביוני 1948 סרן מאיר טוביאנסקי באשמת ריגול, שהתבררה אחר כך כמופרכת. לעתים משמשת כיתת יורים כדי לבצע גזרי דין מוות שהוטלו על חיילים עבור פשעים רגילים כמו רצח או אונס. בצרפת הוצא להורג המהנדס הצבאי ז'אן-מארי באסטיאן-ת'ירי על ידי כיתת יורים באשמת מעורבות בניסיון להתנקש בחייו של נשיא צרפת שארל דה גול.

לעתים כיתת יורים משמשת להוצאה להורג בשל פשעים פוליטיים. מנהיג רומניה ניקולאה צ'אושסקו הוצא להורג על ידי כיתת יורים ב-25 בדצמבר 1989.

מחסנית ריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה "נעליים על הדנובה" לזכר יהודי הונגריה רבים שנטבחו על ידי כיתות יורים אל תוך נהר הדנובה
מרגל סובייטי מוצא להורג בידי חייל יחיד
הוצאה להורג של כ-56 אזרחים פולנים, בבוכניה, על ידי חיילים גרמנים בזמן כיבוש פולין. 18 בדצמבר 1939
הוצאה להורג. מלחמת העולם הראשונה
"בית הקשתות" בו הוצא מאיר טוביאנסקי להורג בשנת 1948

"המחסנית הריקה" (Blank cartridge), הוא נוהג מקובל בו אחד מחברי כיתת היורים, מבלי לדעת שזה הוא, מקבל רובה ובו כדור סרק במקום כדור חי. תאוריה שמצדיקה נוהג זה גורסת שכל אחד מהחברים בכיתת היורים יכול לקוות כי הוא זה שלא יתרום להרג, מה שאמור להקטין את הרתיעה מפני הירי ובכך להפוך את ההוצאה להורג לאמינה יותר. קלעים מנוסים אומנם אמורים להיות מסוגלים להבחין בין ירי כדור חי לכדור סרק לפי הרתע (כדור סרק גורם לרתע נמוך בהרבה), אך ישנו מניע פסיכולוגי משמעותי לא לשים לב לעוצמת הרתע.

הוצאות להורג במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחריין, זוהי שיטת ההוצאה להורג היחידה. שלושה אנשים הוצאו להורג בידי כיתת יורים במדינה מאז שנת 1996. שיטת ההוצאה מתבצעת כך שהנידון מושב על כיסא ומסביבו בדים על מנת לספוג את הדם. אדם אחד מבצע את הירי, אך עדיין הוצאה זו נחשבת כהוצאה בידי כיתת יורים. בנוסף, על גוף הנידון מסומנת מטרת ירי. בנובמבר 2006, אישה בבחריין הוצאה להורג בשיטה זו, אך הכדור החטיא את המטרה ובמקום להרוג אותה מיידית - גרם לה לדמם למוות.

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוציאה קנדה כ-25 חיילים להורג בידי כיתת יורים בגין פשעי מלחמה. בזמן מלחמת העולם השנייה הורשע חייל ברצח, והוצא מאוחר יותר להורג בידי כיתת יורים באיטליה, בשנת 1945.

פינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

9,700 אזרחים פינים הוצאו להורג בידי כיתות יורים בתקופת מלחמת האזרחים הפינית וגם בתקופה שלאחריה. רוב ההוצאות בוצעו ללא אישורים וכנגד החוק. למעשה, בוצעו רק כ-250 הוצאות חוקיות להורג בידי כיתות יורים.

בזמן מלחמת העולם השנייה, הוצאו להורג כ-500 אנשים, כמחציתם מרגלים. רוב ההאשמות בגינן הוצאו להורג היו האשמות בגידה. רוב ההוצאות בוצעו בידי הצבא, אך במקרה של מרגלים, רוב ההוצאות להורג בוצעו בידי המשטרה הצבאית המקומית.

ב-1949, הוצאה להורג הוצאה אל מחוץ לחוק בזמני שלום, ובשנת 1972 לכל הפשעים.

אינדונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הוצאה להורג זו נפוצה מאוד באינדונזיה. ביוני 2008, שני מבריחי סמים ניגרים הוצאו להורג על ידי הממשלה.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת טוביאנסקי

מאיר טוביאנסקי הורשע על לא עוול בכפו, בבגידה ובריגול, בזמן מלחמת העצמאות. בעת שהדיון התנהל, הוכנה כיתת יורים בת 6 חיילים שנלקחו מחטיבת "הראל", שהתאמנה באזור. אלו הובאו לבית הדו-קומתי שנותר על תילו עד היום בקיבוץ הראל — והנושא את השם "בית הקשתות" — בלי שידעו לשם מה הובאו לשם. לאחר שעה קלה הגיעו החוקרים/השופטים לבית זה וכפתו את טוביאנסקי. קשרו אותו בעיניו. הוא הוצב עם פניו אל הקיר, וכיתת היורים נצטוותה לירות בראשו. כיתת היורים הרגה את טוביאנסקי בו במקום. ליד הקיר נחפר בור, לתוכו הושלכה גופתו של טוביאנסקי וכוסתה בעפר.

הוצאה להורג בפני כיתת יורים אינה קיימת במדינת ישראל.

מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העצמאות של מקסיקו, כמה גנרלים הוצאו להורג בידי כיתות יורים. בנוסף, פרדיננד מקסימיליאן יוזף הראשון, קיסר מקסיקו, הוצא להורג בשיטה זו על ידי המורדים ב-15 במאי 1867.

שיטה זו של הוצאה להורג הייתה הנפוצה ביותר במקסיקו, בייחוד בזמן המהפכה המקסיקנית.

ב-18 ביוני 2008, הוצאות להורג הוצאו אל מחוץ לחוק לחלוטין.

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטון אדריאן מוסרט, פוליטיקאי לאומני הולנדי ששיתף פעולה עם הכובשים הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים באזור דיונות ליד האג, ב-7 במאי 1946. מלבד מוסט, כ-40 אנשים הוצאו להורג בהולנד לאחר מלחמת העולם השנייה.

נורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידקון קוויזלינג, פוליטיקאי וקצין נורבגי, הוצא להורג בידי כיתת יורים יחד עם עוד כ-36 אנשים אשר הואשמו בבגידה ובשיתוף פעולה עם הנאצים. קוויזלינג הוצא להורג ב-24 באוקטובר 1945.

כיתת יורים באיחוד האמירויות הערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו היא שיטה מועדפת של הוצאה להורג באיחוד האמירויות הערביות.

בריטניה ואירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר קטן של מדינות בארצות הברית קיימת ענישת הוצאה להורג, אך גם באותן מדינות נחשבת שיטת ההוצאה להורג בפני כיתת יורים כארכאית ואכזרית, השייכת לתקופת המערב הפרוע. השיטה יצאה מחוץ לחוק במדינות השונות, כאשר האחרונה שבהן הייתה יוטה, בה קבע הסנאט בסולט לייק סיטי בשנת 2004 כי הזריקה הקטלנית תהיה השיטה החוקית היחידה להוצאה להורג. יוטה היא המדינה האחרונה בארצות הברית שעדיין מאפשרת הוצאה להורג בפני כיתת יורים לאסירים, שביקשו זאת לפני כניסת החוק לתוקפו. מדובר בכ-160 אסירים הממתינים לענשם כיום.‏[1]

גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הנאצים הייתה השמדתו של כל יהודי – גברים, נשים וטף – אף כאלו שבעורקיהם זרם דם יהודי למחצה ואף כאלו שהמירו דתם. בתחילה בוצע הרצח על ידי ירי לבורות בידי כיתות יורים, אך מאוחר יותר הוקם מנגנון ניצול והמתה מורכב שכלל גטאות, מחנות עבודה ומחנות השמדה שבהם גם תאי גזים. החיילת היהודיה-הונגרית חנה סנש הוצאה להורג אף היא באמצעות כיתת יורים.

בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד שתי מדינות בארצות הברית, הוצאה להורג על ידי כיתת יורים עדיין מקובלת במדינות אחרות בהן קיים עונש מוות. בערב הסעודית, לדוגמה, זו שיטת ההוצאה להורג המועדפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]