פריאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פריאון

[[תמונה:|מרכז|100px]]
[[תמונה:|מרכז|100px]]
[[תמונה:|מרכז|100px]]

כללי

נוסחה כימית CCl2F2
שמות אחרים די-כלורו-די-פלואורו-מתאן
מסה מולרית
מראה
מספר CAS

פיזי

נקודת התכה
נקודת רתיחה
צפיפות
מסיסות
נקודת הבזק
נקודת התלקחות

פריאון הוא גז בעל הסימון הכימי CCl2F2, המוכר גם בשם די-כלורו-די-פלואורו-מתאן. בעבר עיקר השימוש בגז זה היה במערכות מיזוג אוויר (פריאון 12), תרסיסים ומקררים. עקב השפעתו המזיקה לשכבת האוזון, והקשר בינה לבין ההתחממות הגלובלית, נאסר השימוש בגז הפריאון במדינות מפותחות והשימוש בו מופחת בהדרגה במדינות מתפתחות.

מולקולת הפריאון, המורכבת מאטום פחמן, שני אטומי כלור ושני אטומי פלואור, היא עמידה ביותר ומגיעה לכן עד לשכבת הסטרטוספירה. שכבה זו מצויה בגובה 10-50 ק"מ מעל פני כדור הארץ וכוללת את שכבת האוזון.

כאשר מולקולת הפריאון מגיעה לשכבת האוזון היא נחשפת לקרינת השמש בתחום העל-סגול. בגובה זה עצמת הקרינה חזקה ביותר מכיוון שהיא עדיין איננה נבלמת על ידי שכבות הגז האטמוספיריות. האינטראקציה בין הקרינה למולקולת הפריאון גורמת לשחרור אחד מאטומי הכלור, אשר נקשר למולקולת אוזון ומפרק אותה.

אטום כלור אחד יכול לגרום לפירוק מולקולות אוזון רבות, והשפעתו נמשכת עשרות שנים‏[1].

שימוש בפריאון כסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות פשט בישראל ובעולם השימוש בפריאון כסם הזייתי. שאיפת הגז בכמויות מתאימות מעוררת הזיות, אבדן שליטה על הגוף והרפיית שרירים, צחוק בלתי נשלט (בדומה לגז צחוק), אבדן תחושת המרחב ותופעות דומות. ההשפעה קצרה יחסית ונמשכת בין שניות בודדות לחצי דקה. השימוש בפריאון כסם נפוץ בעיקר בקרב בני נוער (משום קלות השגתו), ורבים מתו או נפצעו בעת השימוש בו, בדרך כלל כתוצאה מקפיצה או נפילה, אך לעתים מדום לב או כוויות קור פנימיות. בנוסף לכך, שאיפת גז הפריאון עשויה לפגוע במיתרי הקול ואף להרוס אותם, בעקבות הקור הרב שנוצר בעת שחרור הגז ממכל לחץ. מסיבות אלו נאסר השימוש בגז זה בישראל ובחלק משאר המדינות בעולם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קפאי פינס, מטהרי אוויר ומרעילי אטמוספירה, באתר "סנונית"