פתיחה (שחמט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשחמט, פתיחה היא סדרה של מהלכים המתרחשים בתחילת המשחק. אורכה של הפתיחה בדרך כלל 2 - 8 מהלכים, אך קיימות גם פתיחות מקובלות ארוכות יותר. מספר המצבים האפשריים במשחק השחמט גדול בסדרי גודל רבים ממספר המצבים ששחקן שחמט - או תוכנת שחמט - עשויים לזכור. בשל כך, שחקנים (וכותבי תוכנות) מתמקדים בחלקים של המשחק בהם מספר האפשרויות קטן יותר - בעיקר הסיום והפתיחה. שחקני וחוקרי שחמט מכירים מאות רבות של פתיחות, שנותחו באופן תאורטי ונסיוני לעומק רב. בחלק מהפתיחות, נתגלה כי היריב יכול להשיג יתרון נגדי, ועם זאת ישנם שחקני שחמט מסוימים שעדיין משתמשים בפתיחות אלו מאחר שלא כל השחקנים מכירים את התאוריה לעומקה.

ככל שהשחקן מכיר מגוון של פתיחות שונות, וריאנטים שונים על פתיחות אלו, הגנות שונות, גמביטים (הקרבות כלים יזומות) ותחבולות, כך הוא יכול להגיב באופן יעיל יותר למסעי היריב. כך גם נחסך זמן יקר לו יזדקק השחקן בשלבים מאוחרים יותר של המשחק, אותם קשה יותר לצפות מראש.

לשחקנים יש לרוב פתיחה מסוימת שבה הם נוקטים ובה הם מומחים לכל התפתחות. מאידך, היריב משתדל להכין עצמו וללמוד את ההגנה הדרושה ולהיות מוכן לכל הסתעפות, או לחלופין להפתיע את היריב בהגנה שונה מזו בה הוא נוקט בדרך כלל, ובכך לשבור את רצף המסעים שהיריב מכיר בעל פה ומבצע מכנית על פי ידע מראש.
הניסיון להפתיע יריב בווריאנט חדש כרוך בסיכון, משום שהמשחק מתפתח לכיוונים חדשים ובלתי מוכרים בשלב הקריטי ביותר שלו, שהוא שלב הפתיחה, אך טמון בו גם סיכוי להכשלת היריב באי-דיוקים.

המקור העיקרי לידע וללימוד תורת הפתיחות הינו חיבור רב כרכים עבי-כרס בשם "האנציקלופדיה היוגוסלבית". Encyclopaedia of Chess Openings באנציקלופדיה זו כותבים מיטב רבי האמנים את ניתוחיהם, שחלקם שוחקו בפועל וחלקם תאורטים. מצויים שם אלפי וריאנטים לפתיחות השונות, והמסעים הנכונים בכל סיטואציה לדעתו של הכותב. בנוסף קיימים ספרי פתיחות ממוחשבים המותאמים למרבית התוכנות הקיימות.

בנוסף יש ספרות ענפה מאוד העוסקת בפתיחות שחמט.

רעיונות מרכזיים בפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שליטה במרכז הלוח. כל מהלכי הפתיחה צריכים להוביל לשליטה במרכז הלוח (הערוגות: ה4,ד4, ה5, ד5). לכן מקובל מאוד שהלבן פותח ברגלי המלך אל ערוגה ה4. על ידי הסעת רגלי המלך קדימה שתי ערוגות הוא שולט בחלק ממרכז הלוח וגם מאיים להסיע את הרגלי המרכזי השני, רגלי המלכה, אל עבר המרכז לערוגה ד4. היעדר שליטה במרכז מקשה על הסעה נכונה של הכלים לשדה המערכה ועל תכנון תוכנית ברורה. יש להשתדל שכל מסע יהווה איום על היריב בצורה כלשהי, למשל: לערער את העמדה שלו, להכות כלי בלי להפסיד כלי, להכות כלי בעל ערך רב מהכלי המכה, להשיג שליטה טובה יותר במרכז, לפרוץ לעבר עמדת המלך שלו ועוד אפשרויות.
  • פרשים לפני רצים. יש לפתח את הפרשים למרכז הלוח לפני הרצים, כיוון שהפרש יעיל יותר מהרץ בסביבה צפופה (כמו זאת שנוצרת בשלב הפתיחה) בשל יכולת הדילוג שלו, לעומת הרצים אותם קל יחסית לחסום בעזרת רגלים.
  • הרצים יפותחו זמן קצר לאחר פיתוח הפרשים.
  • היערכות מוקדמת לפני התקפה. אין להתחיל בהתקפה על היריב לפני שפותחו כל הקצינים (פרשים, רצים וצריחים), או לפחות מרביתם, לעמדה שתתמוך בדרך כלשהי במתקפה. ולכן:
  • אין להסיע כלי יותר מפעם אחת במהלך הפתיחה. כלי יוסע יותר מפעם אחת במהלכי הפתיחה רק אם ניתן להשיג במסע זה משהו חשוב מהיריב (כלי או עמדה).
  • אין להסיע את המלכה בפתיחה. למלכה אין מה לעשות מחוץ למקומה בפתיחת המערכה. הפרת כלל זה יכולה לגרום לאיבודה או שהיריב ירדוף אותה בכליו ובכך יבוזבזו זמן ומסעים. יש להמתין עם הוצאת המלכה עד שמטרת יציאתה תהא ברורה.
  • ביטחון המלך הוא מעל לכל. כיוון שהמלך הוא מרכז המשחק. לצורך כך:
  • יש להצריח מוקדם ככל האפשר. יש לבצע הצרחה כבר במהלכי הפתיחה הראשונים (אלא אם בדחיית ההצרחה ניתן יהיה להשיג מהיריב משהו חשוב ויקר - כלי או עמדה). רוב המשחקים מצריחים בצד המלך כי זה מחייב רק שני מסעים מקדימים במקום שלושה. כאשר מצריחים לצד המלכה יש להזיז את המלכה, ופעמים רבות אין לה עמדה טובה בשלב מוקדם זה של המשחק.
  • קישור הצריחים. לאחר ביצוע כל ההוראות - הוצאת כל הקצינים, הצרחה והזזת המלכה - הצריחים אמורים להיות מקושרים, כלומר להגן אחד על השני.
  • העברת הצריחים לטורים פתוחים. יש להעביר את הצריחים לטורים בהם אין כלי מאותו הצבע. זאת מהסיבה הפשוטה שצריח נע בקו ישר ובאופן זה הוא "יכסה" את המספר הגדול ביותר של משבצות. לכן יש להעביר את הצריחים בשלבי הפתיחה למרכז השורה הראשונה משום שאחד מן הטורים יפתח במוקדם או במאוחר במהלך הקרב.

הדיאגרמה הבאה מתארת מיקום טוב של כל כלי הלבן בהנחה שהשחור לא משחק, אולם במשחק יש לשים לב להזדמנויות השונות ולא להיתפש למצב מסוים.

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 pl    }}}} Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png רץ לבן רגלי לבן רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png רץ לבן פרש לבן Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן מלכה לבנה Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png צריח לבן צריח לבן Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
  • אין להקריב כלי ללא תמורה כדאית. החלטה להקריב כלי תיעשה רק אם יש ביטחון מוחלט שהתמורה מהיריב תהא בעלת ערך להתפתחות המשחק עבור המקריב. כמעט בלי יוצא מן הכלל, אם היריב הכה כלי, חייל או כלי אחר, יש להכות ולקחת חזרה.
  • שמירה על עקרונות. יש לשמור על העקרונות האלו, ויחד עם זאת לא להגזים ולהיצמד אליהם כלשונם. יש להימנע מלהיכנס למצבים שמפרים את העקרונות ללא סיבה מספיק טובה לכך. בנוסף, כשם שמומלץ לשמור על העקרונות הללו, מומלץ לגרום ליריב להפר אותם, ולנצל מצבים שנוצרים מכך. כך למשל אם היריב הוציא את מלכתו מוקדם מדי, מומלץ לרדוף אותה וכך לגרום ליריב להיות מגיב ולא יוזם.

פתיחות המתחילות בחייל המלך (ה2 ה4) ונענות בחייל המלך השחור (ה7 ה5)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמביט הלטבי
קבלת הגמביט
גמביט הסוס
גמביט הרץ
הגמביט הנדחה
גמביט המלך הנגדי

פתיחות המתחילות בחייל המלך (ה2 ה4) ולא נענות בחייל המלך השחור (ה7 ה5)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנה צרפתית

פתיחות המתחילות בחייל המלכה (ד2 ד4) ונענות בחייל המלכה השחורה (ד7 ד5)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחות המתחילות בחייל המלכה (ד2 ד4) ולא נענות בחייל המלכה השחורה (ד7 ד5)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמביט בודפשט

פתיחות שלא מתחילות בחייל המלך או בחייל המלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת רטי

פתיחות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף קיימות פתיחות ברגלים נוספים, כמו פתיחה על ידי הוצאת הפרש ב' או הפרש ז', או "פתיחת קורצ'נוי" שזכתה לשם זה לאחר שויקטור קורצ'נוי פתח מספר משחקים במהלך א3, שנוגד את כללי הפתיחה המומלצים, וסביר שקורצ'נוי עצמו לא היה פותח כך מול יריב ברמתו. בפתיחה דומה השתמש זמן רב לפני קורצ'נוי השחמטאי הגרמני אנדרסן, אשר פתח במסעים א3 ו-ג4 נגד פול צ'ארלס מורפי, שהיה אשף במשחקים פתוחים אך שליטתו במצבים סגורים הייתה פחותה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: פתיחות שחמט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]