שחמט בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השחמט בישראל בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות ארץ ישראל
# שנה מקום מנצח
1 1936 תל אביב משה צ'רניאק
2 1937 ירושלים יוסף פורת
3 1938 תל אביב משה צ'רניאק
4 1940 תל אביב יוסף פורת
5 1945 תל אביב יצחק אלוני

פעילות שחמט בארץ התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בימי המנדט הבריטי פעל ארגון שאיגד את מועדוני השחמט בארץ: האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בין השנים 1936 ל-1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט.

במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: פעם אחת ב-1935 בה נבחרת ארץ ישראל הגיעה למקום ה-15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת (נולד כהיינץ פרדר), דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק. פעם נוספת, ב-1939, הנבחרת הגיעה למקום ה-9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.

באליפות העולם בשחמט לנשים שנערכה ב-1937, בסטוקהולם, מונה מיי קארף שיחקה כנציגת ארץ ישראל המנדטורית והגיעה למקום השישי.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ישראל הראשונה בשחמט

ב-1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ-20 מועדוני שחמט.

החל מ-1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמדו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב-1951 נערכה גם אליפות הארץ הראשונה לנוער בתל אביב.

באולימפיאדת השחמט העשירית שנערכה בהלסינקי ב-1952 השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום) והגיעה למקום ה-11. באולימפיאדה הבאה אחריה שנערכה באמסטרדם ב-1954 הגיעה ישראל למקום ה-7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, דר אורן, אלוני וקניאז'ר). באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכתית בענף השחמט.

ב-1958 אורגנה במסגרת חגיגות העשור למדינה תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה-13 שנערכה במינכן. חלק מהמשחקים בתחרות זו התקיימו בחיפה וחלקם בתל אביב. בתחרות זו נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחו"ל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי האמריקני ולסלו סאבו ההונגרי.

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.

ב-1959 אורגנה אליפות הארץ הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב-1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת אחרי נבחרת ברית המועצות.

ב-1967 ניצח שמעון כגן באליפות הארץ ה-14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות הארץ שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה-15 שהתקיימה ב-1969.

במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב-1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה-7 של הפועל. ב-1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קיט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה-16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב-1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קייט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו שנערכה במסגרת הכינוס ה-8 של הפועל השתתפו 4 רבי אמנים ו-4 אמנים בינלאומיים. ב-1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קייט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (ביניהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל אברהם ינובסקי, יאן טימן).

ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.

ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקבוץ גבעת חיים ובמקום השני התחלקו ארבעה : שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.

ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ובשל כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי ומדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה לאלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.

במהלך העלייה מברית המועצות בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות ביניהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים ירדו מספר שחמטאים חזקים מהארץ וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30.

ב-1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט.

אורי אבנר זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983. באליפות העולם השלישית (1988-1984) זכה אבנר פעם נוספת במקום הראשון במחלקת מט לדעת.

ב-1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עופר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.

ב-1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, ביניהן שבדיה, נורבגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו גם כן כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.

ב-1988 זכה ערן ליס באליפות העולם עד גיל 14.

ב-1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות בה זכתה ברית המועצות.

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, ביניהם: לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שעתיד לסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב-1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב-1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב-1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, בה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב-1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בטורקיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-1999 זכה עופר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.

ב-1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב-1997, ב-1998, ב-2001 ופעם נוספת ב-2004. ב-2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת מחשב. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות מחשב ב-2004 שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ופעם נוספת ב-2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.

באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.

ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).‏[1]
ב-2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי.

ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן.

משחק מוקרן על חומות העיר העתיקה

ביולי 2008 נערך פסטיבל השחמט הראשון בירושלים, בעיקר מול שער יפו. הפסטיבל התקיים שלושה ימים, במהלכו הוקרנו משחקים און ליין על חומות העיר העתיקה.‏[2]

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

באוקטובר 2010 שבר רב אמן אליק גרשון את שיא גינס במשחק שחמט סימולטני, כששיחק מול 525 שחמטאים בכיכר רבין וניצח 86% מהם.‏[3]

בשנת 2011 ניצח בוריס גלפנד בטורניר המועמדים, והתמודד במאי 2012 בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף באותו זמן וישוואנתן אנאנד. לאחר ששנים עשר המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו המשיך הדו-קרב לארבעה משחקי בזק. שלושה משחקים מתוך הארבעה הסתיימו בתיקו ובאחד ניצח אנאנד, מה שהוביל לתוצאה סופית של ½7 - ½8 לטובת אנאנד ששמר על תוארו. באוקטובר 2013 זכתה אנסטסיה וולר במדליית הזהב באליפות אירופה לשחמט לילדות עד גיל 10, שנערכה במונטנגרו.

אלופי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות הארץ בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

אלופי ישראל אלופות ישראל לנשים אלופי ישראל לנוער עד גיל 20 אלופי ישראל לשחמט בכתב
  • 1951 - רפי פרסיץ
  • 1954 - גיורא פלאי
  • 1958 - ידעאל סטפק
  • 1959 - יהודה אופנהיים
  • 1960 - ישראל גת
  • 1961 - דניאל מור
  • 1962 - ישראל גלפר
  • 1963 - יעקב בליימן
  • 1964 - יעקב בליימן
  • 1965 - עמיקם בלשן
  • 1966 - אברהם נוימן
  • 1967 - נתן בירנבוים
  • 1968 - נתן בירנבוים
  • 1969 - יואל תמנליס
  • 1970 - אריה לב
  • 1971 - חגי שינוולד
  • 1972 - חגי שינוולד
  • 1973 - דוד ברנשטיין
  • 1974 - יהודה גרינפלד
  • 1975 - ניר גרינברג
  • 1976 - אהוד להב
  • 1977 - מיכאל פסמן
  • 1978 - אלון גרינפלד
  • 1979 - אלון גרינפלד
  • 1980 - דן לפן
  • 1981 - רן שבתאי
  • 1982 - משה פיירניק
  • 1983 - עופר ברוק
  • 1984 - רונן לב
  • 1985 - אילן מנור
  • 1986 - דני ברש
  • 1987 - רונן לב
  • 1988 - אילן מנור
  • 1989 - ערן ליס
  • 1990 - דן צולר
  • 1991 - ויקטור מיכלבסקי
  • 1992 - ויקטור מיכלבסקי
  • 1993 - ערן ליס
  • 1994 - מיכאל אורטובסקי
  • 1995 - אליק ויידסלבר
  • 1996 - בוריס אברוך
  • 1997 - דימיטרי טיומקין
  • 1998 - אלכס רבינוביץ
  • 1999 - מיכאל רויז
  • 2000 - אליק גרשון
  • 2001 - יבגני פוסטני
  • 2002 - סרגיי ארנבורג
  • 2003 - סרגיי ארנבורג
  • 2004 - ברוך שטרנברג
  • 2005 - גבי ליבשיץ
  • 2006 - מקסים רודשטיין
  • 2007 - ‏סשה קפלן
  • 2012 - אסף גבעון

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הבכירים של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הישראלים הבכירים הפעילים של ישראל לפי מד כושר, נכון לדצמבר 2013:

השחמטאים הישראלים הבכירים השחמטאיות הישראליות הבכירות
מס' שם דרגה מד כושר דירוג בעולם שנת לידה
1 בוריס גלפנד רב אמן 2777 8 1968
2 מקסים רודשטיין רב אמן 2683 64 1989
3 אמיל סוטובסקי רב אמן 2657 90 1977
4 איליה סמירין רב אמן 2642 129 1968
5 יבגני פוסטני רב אמן 2633 141 1981
6 מיכאל רויז רב אמן 2614 181 1983
7 בוריס אלתרמן רב אמן 2588 253 1970
8 בוריס אברוך רב אמן 2583 271 1978
9 אלכסנדר חוזמן רב אמן 2572 316 1962
10 ויטלי גולוד רב אמן 2570 324 1971
11 תמיר נבאתי רב אמן 2568 337 1991
12 ויקטור מיכלבסקי רב אמן 2551 437 1972
13 ארטור קוגן רב אמן 2548 460 1974
14 דן צולר רב אמן 2536 532 1974
15 אלון גרינפלד רב אמן 2531 553 1964
16 שי פורת אמן בינלאומי 2520 622 1985
17 ליאוניד יודסין רב אמן 2512 685 1959
18 אלכסנדר פינקל רב אמן 2499 725 1975
19 אנטולי ביחובסקי רב אמן 2499 792 1988
20 מיכאל אורטובסקי רב אמן 2499 798 1974
מס' שם דרגה מד כושר דירוג בעולם* שנת לידה
1 יוליה שוויגר אמן בינלאומי לנשים 2313 165 1994
2 מרסל אפרוימסקי אמן בינלאומי לנשים 2307 169 1995
3 מאשה קלינובה אמן בינלאומי 2302 178 1968
4 בלה גסר רב אמן לנשים 2290 203 1985
5 אולגה וסילייב אמן בינלאומי לנשים 2279 220 1987
6 מיה פורת אמן בינלאומי לנשים 2269 245 1991
7 אנג'לה בורסוק אמן בינלאומי 2171 528 1967
8 נדז'דה רפרון מועמד לאמן 2132 656 1970
9 אירנה לן מועמד לאמן 2122 715 1960
10 מרגריטה ממנטוב מועמד לאמן 2108 795 1957

הערה: דירוג בעולם - מתייחס לדירוג בין הנשים בעולם, ולא לדירוג הכללי.

ספרות שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של כתב העת שחמט מיוני 1962

בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.

במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 1923-1924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב-1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב-1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור 2 חוברות. ב-1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק 3 חוברות.

בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.

ב-1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב-2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גיליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://chesslodge.blogspot.com/2006/08/european-senior-chess-championship.html
  2. ^ http://chessbase.com/newsdetail.asp?newsid=4815
  3. ^ יוני קמפינסקי, ‏ישראל הביסה את איראן... בשחמט, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2010
  4. ^ ‏תחרות הנשים לא התקיימה בנפרד, אלא כחלק מהתחרות הפתוחה (גברים ונשים)‏