צ'ארלס בראון

צ'ארלס בראון
.Charles Q. Brown Jr
לידה	1962 (בן 62 בערך); סן אנטוניו, טקסס
מדינה	ארצות הברית
כינוי	CQ
השכלה	אוניברסיטת טקסס טק; אונ׳ אמבריי-רידל לאווירונאוטיקה ;
השתייכות	חיל האוויר של ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1985
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד כנף הקרב 8; מפקד כנף הקרב 31; מפקד פיקוד מרכז של חיל האוויר; סגן מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית; מפקד כוחות האוויר של ארצות הברית בגזרת האוקיינוס השקט; ראש מטה חיל האוויר של ארצות הברית;
פעולות ומבצעים
	המלחמה העולמית בטרור
עיטורים
	מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (2); מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה; לגיון ההצטיינות (4); כוכב הארד

צ'ארלס ק. בראון ג'וניור (באנגלית: .Charles Q. Brown Jr; נולד ב-1962) הוא קצין בדרגת גנרל המכהן כיושב ראש המטות המשולבים החל מ-1 באוקטובר 2023. שימש לפני כן כראש מטה חיל האוויר של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון, בנו של קולונל בחיל האוויר האמריקאי, גדל בסן אנטוניו שבטקסס,^[1] ובוירג'יניה. ב-1984 הוא סיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית מאוניברסיטת טקסס טק אותו עשה במסגרת תוכנית הכשרת קציני המילואים של חיל האוויר.

במאי 1985 התגייס לשירות סדיר בחיל האוויר, עבר קורס טיס בבסיס ויליאמס באריזונה והכשרה לטייס קרב בבסיס הולומן בניו מקסיקו. שירת כטייס F-16 פייטינג פלקון בטייסת הקרב 35 בבסיס קונסאן שבקוריאה הדרומית ובטייסות הקרב 307 ו-308 בבסיס הומסטיד בפלורידה. הוא הדריך בבית הספר למערכות נשק של חיל האוויר בבסיס נליס.

בשנים 1994–1996 שימש עוזרו של יושב ראש המטות המשולבים. לאחר לימודים במכללה לפיקוד ומטה שימש קצין מבצעים אוויריים בפיקוד מרכז של ארצות הברית, בשנים 1999–2003 שירת בטייסת הקרב 79, בטייסת הקרב 55 ופיקד על טייסת הקרב 78 בבסיס חיל האוויר שו בקרוליינה הדרומית. לאחר תפקיד במטה חיל האוויר מונה ביולי 2005 למפקד בית הספר למערכות נשק של חיל האוויר בבסיס נליס.

במאי 2007 מונה למפקד כנף הקרב 8 בבסיס קונסאן שבקוריאה הדרומית. ביוני 2008 מונה לראש ענף במחלקת חיל האוויר של ארצות הברית ובמטה החיל. ביוני 2009 מונה למפקד כנף הקרב 31 בבסיס אביאנו שבאיטליה. במאי 2011 מונה לסגן ראש אגף מבצעים בפיקוד מרכז ובאפריל 2013 מונה לסגן מפקד כוחות האוויר בפיקוד מרכז. במרץ 2014 מונה לראש ענף מבצעים, הרתעה אסטרטגית ונשק גרעיני במטה כוחות האוויר של ארצות הברית באירופה ובאפריקה.

ביוני 2015 קודם לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד פיקוד מרכז של חיל האוויר. ביולי 2016 מונה לסגן מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית. ביולי 2018 קודם לדרגת גנרל ומונה למפקד כוחות האוויר של ארצות הברית בגזרת האוקיינוס השקט. הוא שירת בתפקיד זה עד יולי 2020.

באוגוסט 2020 מונה לראש מטה חיל האוויר. בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין טיים, טיים 100.^[2]

במהלך שירותו צבר מעל 2,900 שעות טיסה, מהן כ-130 שעות מבצעיות, על מטוסי T-38 טאלון, T-37 טוויט, B-52 סטרטופורטרס, B-1 לנסר, B-2 ספיריט, F-16 פייטינג פלקון, לוקהיד AC-130, לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס, E-8, בואינג KC-135,‏ MV-22, מסוקי UH-60 בלק הוק ו-AH-64 אפאצ'י.

באוגוסט 2023, החליט הנשיא ג'ו ביידן למנות את בראון לתפקיד יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית.^[3] מינויו אושר בסנאט בספטמבר אותה שנה והוא נכנס לתפקידו ב-1 באוקטובר.

לבראון יש תואר שני באווירונאוטיקה מאוניברסיטת אמברי-רידל בפלורידה. כמו כן הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה של חיל האוויר, בוגר מכללת המלחמה של החיל ובוגר קורס הפסגה באוניברסיטה לביטחון לאומי.