AH-64 אפאצ'י
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| AH-64A אפאצ'י | |
|---|---|
 |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מסוק קרב |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | בואינג |
| טיסת בכורה | 30 בספטמבר 1975 |
| צוות | 2 אנשי צוות |
| יחידות שיוצרו | 1,048 (2000) |
| מחיר | בין 18 ל-20 מיליון דולר |
| ממדים | |
| אורך | 17.7 מ' |
| גובה | 3.86 מ' |
| קוטר מדחף ראשי | 4.9 מ' |
| משקל ריק | 5,165 ק"ג (11,387 ליברות) |
| משקל טעון | 8,006 ק"ג (17,640 ליברות) |
| משקל המראה מרבי | 9,525 ק"ג (21,000 ליברות) |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 365 קמ"ש (197 קשר) AH-64A\D 402 קמ"ש WAH-64D |
| טווח טיסה מרבי | 482 ק"מ (260 מייל ימי) |
| סייג רום | 6,400 מ' (21,000 רגל) |
| חימוש | |
| תותחים | תותח אוטומטי M-230 בקליבר 30 מ"מ, 1,200 פגזים |
| טילים | טילי נ"ט הלפייר I ו II, עד 16 טילים. טילי אוויר-אוויר, סיידווינדר AIM-9 , סטינגר. |
| רקטות | רקטות הידרה 70, FARR , עד 4 כוורות. |
| הנעה | |
| שניים, "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד | |
| תרשים | |
 |
|
AH-64 אפאצ'י (Apache) - מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. המסוק תוכנן על ידי חברת מקדונל-דאגלס, שאוחדה לתוך חברת בואינג. האפאצ'י הוא מסוק הקרב (מסק"ר) המתקדם ביותר בעולם. כינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" (דגם A) ו"שרף" (דגם D, לונגבו).
תוכן עניינים |
[עריכה] תכנון ותכונות
המסוק תוכנן בעקבות לקחי מלחמת וייטנאם, במטרה לשמש כמחסל טנקים יעיל. אב הטיפוס טס לראשונה בשנת 1975 אך נכנס לשירות מבצעי רק ב-1984, המסוק חמוש בתותח אוטומטי קדמי בקליבר 30 מ"מ, וב-16 טילי הלפייר נגד טנקים. הטילים מונחי לייזר בדגם המקורי, ומונחי מכ"ם בדגם החדש. צבא ארצות הברית נוהג לחמש את המסוק בכוורות רקטות, ובתצורה זאת הוא נושא 8 טילי הלפייר בלבד.
המסוק מונע על ידי צמד מנועי "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מרבית של 365 קמ"ש (197 קשר), טווח פעולה של כ-482 ק"מ (260 מייל ימי) וסייג רום של 6.4 ק"מ (21,000 רגל).
המסוק נחשב לבעל שרידות גבוהה:
- מיגון ושריון: האפאצ'י מצופה בלוחות שריון ובנוי מרכיבים חיצוניים העמידים בפני קליעי 12.7 מ"מ, בנוסף מערכות רגישות וחיוניות כדוגמת המנוע מצופות במיגון נוסף העמיד בפני קליעי 23 מ"מ הנמצאים בשימוש תותחי נ"מ מזרחיים.
- להבי הרוטור הראשי עשויים מחומר מרוכב (גרפיט), ושפת ההתקפה שלהם עשויה מטיטניום, על מנת לעמוד בפגיעות קלות של צמרות עצים וכדומה.
- מיגון הטייסים: החופה עשויה מזכוכית משוריינת ומתוכננת לעמוד בהתרסקות, כיסאות הטייס מצופים בקבלר למתן הגנה נוספת.
- שבשים ולוחמה אלקטרונית: האפאצ'י מצויד במערכות אלקטרוניות המסוגלות לשבש מכ"ם אויב ולבלבל טילים מונחי-חום.
יתרונותיו הגדולים של האפאצ'י הם מערכות האוויוניקה המתקדמות שלו, הכוללות מכ"ם ומערכת ראיית לילה המאפשרות לו לפעול בכל תנאי מזג האוויר. האפאצ'י מסוגל גם לירות ולהנחות טילי הלפייר בדייקנות אל המטרה, יכולת שהפכה אותו גם לפלטפורמה מצוינת לביצוע תקיפות מדויקות.
מסוק האפאצ'י הציג תכנון יוצא דופן שהתקבל מאז בשאר מסוקי הקרב: אופן הישיבה של הצוות. מתוך הבנה שמי שצריך את מירב טווח הראייה הוא הנווט/מפעיל הנשק ולא הטייס, תוכנן הקוקפיט כך שהנווט יושב בחרטום המסוק ואילו הטייס יושב "מעליו" באלכסון (בדומה למסוק הקוברה). כל תא בקוקפיט מצויד במערכות השליטה של שני התפקידים, כך שאם יש צורך, טייס אחד יכול למלא את שני התפקידים.
בגלל ממדיו הגדולים יחסית ומערכותיו המתקדמות, האפאצ'י הוא מסוק יקר: מחירו הבסיסי נע בין 15 ל-20 מיליון דולר.
[עריכה] פעילות מבצעית
בכוחות המזוינים של ארצות הברית ונאט"ו האפאצ'י תוכנן להחליף את ה-AH-1 קוברה. האפאצ'י הרבה יותר גדול ומתקדם מהקוברה, אך הרבה יותר יקר ממנו. כתוצאה מכך, הקוברה לא הוצא משירות והאפאצ'י פעל לצדו ולא במקומו.
כיום, האפאצ'י הוא מסוק הקרב המוביל בצבאות ישראל, ארצות הברית, בריטניה וערב הסעודית. למרות זאת, הוא לא החליף את הקוברות אלא פועל יחד איתן. מסוקי אפאצ'י נטלו חלק הן במלחמת המפרץ 1991 והן במלחמת אפגינסטן ומלחמת עיראק 2003 והצליחו מאוד כציידי טנקים ומשמידי כוחות שריון. מאידך, מסוקים לא מעטים נפגעו מאש קרקע והמערכות המורכבות שלו נטו להתקלקל בתנאי המדבר הקשים. באפגניסטן, דו"ח של צבא ארצות הברית מציין ש-80% ממסוקי האפא'צי שפעלו ניזוקו קשות מאש קרקעית, לעומת זאת מעט מאוד הופלו.
[עריכה] האפאצ'י בחיל האוויר הישראלי
האפאצ'י טס לראשונה בשמי ישראל עוד בשנת 1983, עוד לפני כניסתו לשירות סדיר בצבא ארצות הברית, בעקבות בקשתה של חברת יוז לבדוק את האפאצ'י בתנאי שטח. האפאצ'ים נכנסו לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 תחת השם "פתן". בעשור הראשון לשירותם התפרסמו המסוקים בתקיפות קיני מחבלים של חזבאללה ואמל בדרום לבנון והשיגו פגיעות מדויקות בהצלחה מרובה. אחת המשימות המפורסמות הייתה חיסולו של מנהיג החזבאללה עבאס מוסאווי בשנת 1992.
בשנת 1993 הוענקו לישראל במתנה 24 מסוקי אפאצ'י AH-64A מטעם ארצות הברית. במהלך שירותם בחיל האוויר זכו מסוקי האפאצ'י לשדרוג מערכות האוויוניקה שלהם למערכות ישראליות מתקדמות תוצרת התעשייה האווירית ורפאל.
בשנת 2000 החליטה ישראל על רכישת מסוקי אפאצ'י לונגבו וחתמו על עסקה עם בואינג ולוקהיד מרטין ששוויה 400 מיליון דולר. בנוסף, החליטו בחיל האוויר הישראלי לשדרג את המסוק במערכות ישראליות מתקדמות בתחום האוויוניקה והאלקטרואופטיקה. בשנת 2005 נכנס המסוק לשירות בחיל האוויר הישראלי תחת הכינוי "שרף".
בשנות ה-2000, בעקבות פריצתה של אינתיפאדת אל אקצה, הפך חיל האוויר את מסוקי האפאצ'י לפלטפורמה העיקרית שממנה שוגר חימוש מדויק כנגד מחבלים במסגרת מדיניות הסיכולים הממוקדים. מסוקי האפאצ'י חיסלו מאות מחבלים, כולל מנהיגי טרור בכירים כגון מחמוד אבו הנוד, אבו עלי מוסטפא, אחמד יאסין, מחמוד אבו חליפה ועדנאן אל רול. בעקבות פעולות אלה היו מסוקי האפאצ'י לאימתם של המחבלים ברצועת עזה והפכו שם נרדף לידה הארוכה של ישראל.
בשנת 2001 יירט מסוק אפאצי מטוס מסוג ססנה של בית הספר לטיסה הלבנוני
ב-20 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התנגשו שני מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר באזור רמות נפתלי. אחד מהטייסים נהרג ושלושה נפצעו קשה [1]. התאונה ארעה ככל הנראה בשל טעות אנוש. ב-24 ביולי 2006 במהלך אותו מבצע, התרסק מסוק אפאצ'י מדגם "שרף" ליד כרם בן זמרה בגליל. שני טייסיו נהרגו. במקרה זה, תקלה טכנית גרמה להנתקות הרוטור הראשי מגוף המסוק ולהתרסקותו. צוות מיוחד של חברת בואינג הגיע לארץ והחליף את החלקים הפגומים[2].
[עריכה] דגמים
[עריכה] אפאצ'י לונגבו
ב-1992 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית דגם חדש של המסוק, דגם D, המכונה "לונגבו". האפאצ'י לונגבו מצויד במערכות אלקטרוניות מתקדמות ביותר, המאפשרות פעולה בכל מזג אוויר, ובמנועים חדשים מדגם T700-GE-701C של "ג'נרל אלקטריק", בעלי הספק מרבי של 1,857 כוחות סוס (כ"ס) כל אחד. השיפור העיקרי הינו הוספת מכ"ם גל-מילימטר מתקדם, המותקן מעל הרוטור של המסוק. המכ"ם מאפשר לאכן מטרות עבור המסוק עצמו וכן עבור מסוקי לונגבו אחרים באזור. בנוסף, המכ"ם יכול להנחות טילי הלפייר-II באופן מדויק ביותר אל עבר המטרה, ללא צורך בציין לייזר.
[עריכה] מפעילות
ארצות הברית (חיל האוויר האמריקני)- 698 מסוקי אפאצ'י נמצאים בשירות החיל (241 מהדגם הרגיל, ו-457 מדגם הלונגבו המשודרג).
ישראל (חיל האוויר הישראלי) - 36 מסוקים מהדגם הרגיל ו-11 מסוקים מדגם הלונגבו ועוד 7 הוזמנו מדגם זה.
מצרים (חיל האוויר המצרי) - ב-1995 הזמינה 35 מסוקים מהדגם הרגיל. בשנת 2005 היו תכנונים לשיפור המסוקים לדגם לונגבו, ומשנת 2008, 35 מסוקים מכלל מסוקיה הם מדגם משופר.
יפן (חיל ההגנה העצמית האווירי היפני) - בשנת 1995, הזמינה כ-50 מסוקי לונגבו.
יוון (חיל האוויר היווני) - 20 מסוקים מהדגם הרגיל. ב-2005 , הזמינה עוד כ-12 מסוקים מדגם הלונגבו. שמונה מתוך המסוקים שהזמינה נמצאים בשירות החיל.
הולנד - קיבלה כ-30 מסוקי לונגבו בשנת 2005, כש-29 מתוכם כבר נמצאים בשימוש.
ערב הסעודית (חיל האוויר המלכותי הסעודי) - 12 מסוקי אפאצ'י מהדגם הרגיל. המסוקים אמורים לעבור שדרוג לדגם הלונגבו בשנת 2010.
סינגפור - בשנת 2008 נכנסו לשירות 18 מסוקי לונגבו.
איחוד האמירויות הערביות. בשנת 2005, קיבלה 30 מסוקי אפאצ'י מהדגם הרגיל.
בריטניה (חיל האוויר המלכותי) - הזמינה דגמים מיוחדים עבור החיל שלה, הנקראים: Westland WAH-64 Apache.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האפאצ'י "פתן", באתר חיל האוויר הישראלי
- ה"שרף" (אפאצ'י לונגבו) באתר חיל האוויר הישראלי
- כיצד עובד מסוק אפאצ'י לונגבו, באתר HowStuffWorks
- אפאצ'י לונגבו, באתר FAS המוקדש למערכות הנשק של הצבא האמריקני
- סקירה על האפאצ'י, במגזין הצבאי Jane's
- סקירה על ה"שרף" - פורום צבא וביטחון, פרש
