צלה של הרוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלה של הרוח
עטיפת הספר
מחבר קרלוס רואיס סאפון
שפת המקור ספרדית
הוצאה כנרת, זמורה-ביתן, דביר
שנת הוצאה 2001
סוגה מתח
תרגום לעברית כן
מספר עמודים 461 (במהדורה העברית)

צלה של הרוחספרדית: La sombra del viento) הוא רומן פרי עטו של הסופר הספרדי קרלוס רואיס סאפון. הספר, שיצא לאור בשנת 2001, הפך לרב-מכר בינלאומי. הספר תורגם לעברית על ידי ליה נירגד, ויצא לאור בעברית בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר בשנת 2006. על-פי הערכות נמכר הספר בכ-15 מיליון עותקים, מה שהופך אותו לאחד הספרים הנמכרים ביותר בעולם.

ב-2009 יצא לאור ספר ההמשך "משחקו של המלאך" המהווה פריקוול לספר זה והמספר על אודות סופר צעיר המתבקש לכתוב ספר עבור דמות מסתורית תמורת סכום עתק. הספר תורגם לעברית על ידי מרינה גרוסלרנר ויצא לאור באותה ההוצאה. ספר המשך ל'צלה של הרוח' הוא 'אסיר השמים' שראה אור ב-2012, ואשר מתאר את המשך קורות גיבורי הספרים הקודמים לו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה נפתחת בשנת 1945 בברצלונה, בימים שלאחר מלחמת האזרחים בספרד, ובמרכזה עומד נער צעיר בשם דניאל סמפרה. מיד עם סיום המלחמה, אביו של דניאל לוקח אותו לבית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה סודית שמכילה אלפי ספרים ישנם וזנוחים שאיש אינו קורא עוד. על-פי המסורת כל מי שנכנס בסודו של בית הקברות יכול לבחור ספר אחד ולקחת אותו עמו, ובתמורה הוא מתחייב להגן על הספר למשך כל ימי חייו. דניאל בוחר ברומן מתח אפל ומסתורי בשם "צלה של הרוח" שכתב הסופר האנונימי חוליאן קאראך.

עוד באותו לילה דניאל לוקח את הספר לביתו וקורא אותו בשלמותו בשקיקה. נסיונותיו של דניאל לאתר ספרים נוספים של מחבר הספר לא צולחים, אך במהלך חיפושיו הוא מגלה כי גבר זר המכנה עצמו לַאִין קוּבֶּרְט, כשמו של השטן בספר שזה עתה קרא, שרף את כל ספריו של חוליאן קאראך, והספר "צלה של הרוח" שהוא אוחז בידו הינו העותק האחרון שטרם נשרף.

9 בשנים מאוחר יותר, דניאל סמפרה בן ה-18, בשקיקתו לגלות על אודות חיבוריו האחרים של קאראך ועברו הנסתרים, נשאב בעל כורחו אל תוך עולמו ועברו של הסופר. בעודו מתאהב בביאטריס, אחותו של חברו הטוב טומאס, הוא חובר לפרמין רומרו דה טורס, אסיר לשעבר בטירת מונטז'ואיק אשר נכלא ועונה בגין מעורבותו בריגול אחר האנרכיסטים במלחמה. במהלך חיטוטם בעברם המפוקפק של אנשים - חיים או מתים- מעוררים השניים את כוחותיו האפלים של מפקח המשטרה האכזר, פומרו.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דָּנִיֵּאל סֵמְפֵּרֵה – נער צעיר, הדמות המרכזית בעלילה. לאחר ביקור בבית הקברות לספרים נשכחים בו הוא בוחר בספר "צלה של הרוח" של חוליאן קאראך, דניאל מבין כי עליו לשמור על האוצר שבידו מפני דמות מסתורית המנסה לאתר את כל ספרי קאראך ולשרוף אותם.
  • מר סֵמְפֵּרֵה / סמפרה האב – אביו של דניאל. בעל חנות ספרים.
  • טוֹמַאס אַגִּילַאר – חברו הטוב של דניאל סמפרה. מגן בצורה נחרצת על אחותו, ביאה.
  • בֵּ[י]אַטְרִיס (בֵּ[י]אַה) אַגִּילַאר – נערה צעירה ותלמידת בית-ספר. אחותו של טומאס. מושא אהבתו של דניאל. אביה ואחיה מגוננים עליה בצורה נחרצת. מזה מספר שנים שהיא מאורסת לקצין בצבא.
  • פֵֿרְמִין רוֹמֵרוֹ דֵּה טוֹרֵס – חברו ומדריכו של דניאל. לאחר מספר שנים קשות ברחובות, הוא מוצא עבודה בחנות הספרים של סמפרה האב.
  • קְלַרָה בַּרְסֵלוֹ – אחייניתו העשירה של מר ברסלו, מכר של סמפרה האב ובעל חנות ספרים משל עצמו. עיוורת ויפהפייה. במשך מספר שנים, דניאל הגיע לביתו של דודה כדי להקריא לה ספרים. הוא מגלה כלפיה רגשות חיבה עזים, למרות שהיא מבוגרת ממנו בעשר שנים.
  • חוּלִיאַן קַארַאךְ – מחברו של הספר "צלה של הרוח". דניאל מנסה נואשות לגלות פרטים אודותיו.
  • פְֿרַנְסִיסְקוֹ חַאווְיֵיר פֿוּמֵרוֹ – ידידו/אויבו של חוליאן קאראך מימי בית-הספר. כיום מפקח אכזרי פסיכופת וקשוח במשטרה, ואויבו של פרמין.
  • מִיקֵל מוֹלִינֵר – ידידו של חוליאן קאראך מימי בית-הספר. נדבן עשיר.
  • האב פֵֿרְנַנְדּוֹ רַאמוֹס – ידידו של חוליאן קאראך מימי בית-ספרם שהפך לכומר ומורה באותו המקום. מסייע לדניאל בחיפושיו אחר האמת על קאראך.
  • חוֹרְחֵה אַלְדַּאיַה – ידידו של חוליאן קאראך מימי בית-הספר. חלש אופי וסובל ממצבי רוח משתנים. עשיר מאוד.
  • פֵּנֵלוֹפֵּה אַלְדַּאיַה – מושא אהבתם של חוליאן קאראך וחאווייר פומרו. אחותו של חורחה. עשירה ונאה מאוד.
  • חַסִינְטַה קוֹרוֹנַדֿוֹ – אומנתה לשעבר של פנלופה. מתגוררת כיום בבית-אבות ומסייעת לדניאל בחיפושיו.
  • נוּרִיַּה מוֹנְפֿוֹרְט – אשה חכמה ונאה שעבדה בהוצאה לאור שהדפיסה את ספרי קאראך. הכירה את קאראך והייתה ידידתו הקרובה כשגר בפריז. זוהי בתו של איסאק מונפורט, שומר בית הקברות לספרים נשכחים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]