קבר נחום האלקושי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
קברו של נחום הנביא, הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של נחום אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו. האחת בעיר אלקוש שבעיראק ואחרת בכפר נחום שתועדה לראשונה בכתבי יצחק חילו מהמאה ה-14, רבי חיים ויטאל מהמאה ה-16 ועוד[1].
הפסוק הראשון בספר נחום: "מַשָּׂא נִינְוֵה: סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי" מזכיר את שם עירו. ישנן מספר שיטות באשר למקומה. על פי חלקן נמצאת אלקוש בארץ ישראל (ביהודה או בגליל, שם נמצא כיום מושב אלקוש), ולפי שיטה אחרת אלקוש היא עיר הנמצאת מספר ימי הליכה מנינוה שבצפון-עיראק, שם נמצאת עיר בשם זה ועל שמה נקראים רבים מיהודי האזור בשם קאשי). על פי האחרונה, היה נחום אחד מגולי עשרת השבטים.
המצבה המיוחסת כמקום קבורתו וקבורת אשתו של נחום, נמצאת באחד מבתי הכנסת האחרונים שנותרו בעיירה אלקוש בכורדיסטן העיראקית. כתובות באותיות עבריות, מתנוססות על קירות הקבר.
זיהוי הקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכאולוג אוסטן הנרי לייארד, שביקר בצפון עיראק בשנת 1847, דיווח כי על פי "מסורת עתיקה מאוד" הכפר מכיל את קברו של נחום הנביא. בעוד שהירונימוס איתר את מקום הולדתו של נחום בגליל. לייארד חשב שלמסורת באלקוש שבעיראק יש משקל כלשהו, למרות היעדר כתובות או שרידים עתיקים מהמאה ה-7 לפנה"ס (תקופת הזמן בה מזוהה תקופת חייו של נחום). יהודי עיראק עלו לרגל לאתר במהלך חג השבועות, ו"מי שלא עלה לרגל לקבר נחום עדיין לא ידע הנאה אמיתית", הייתה אמירה נפוצה[2].
בשנת 1891 טען הגאוגרף הצרפתי ויטאל קוינט, כי בשנת 1883 הועברו עצמותיו של הנביא נחום מהקבר באישון לילה, והוטמנו בתוך עמוד ליד השער המלכותי של כנסיית מאר-מיכה בעיירה אלקוש[3].
כאשר עלו לישראל בשנת 1950, הפקידו האפוטרופוסים היהודים, משה וסעידה ברזני, את הטיפול בבניין בידי קתולי כלדי מקומי. משפחתו שמרה על המקום מאז, אך היה בסכנה שארגון המדינה האיסלאמית יגיע למקום ויהרוס אותו, כפי שעשה באתרים דתיים אחרים בעיראק שאינם קדושים למוסלמים[4].
האתר ניצל מהכיבוש של המדינה האיסלאמית, אך סבל מהזנחה מתמשכת שהביאה לסכנת קריסה. ב-2018 ייוצב המבנה, ובעקבות ביקור באפריל 2019 של הממונה האמריקני על היחסים עם עיראק במתחם קבר נחום, הודיעה ארצות הברית על סיוע כספי שתעביר כחלק במאמצי השימור של המקום. בהמשך החלו עבודות שיפוץ ושחזור בשותפות עם הממשלה הכורדית, ARCH (הברית לשיקום אתרי מורשת) ובייעוץ של מוטי זקן[3]. בשיפוץ השתתפו שני מהנדסים ישראלים, יעקב שפר ומאיר רונן, שהגיעו למקום בחסות הממשלה הכורדית. השיפוץ הושלם בקיץ 2021 בעלות של 2 מיליון דולר[2].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המקום אותר בשנת 2007 על ידי ועד אוהלי צדיקים
- ^ 1 2 טל שניידר, חשיפה - "כל העבודה הייתה נס אחרי נס" - הסיפור המלא מאחורי המבצע הנועז לשחזור קבר נחום בלב אזור הלחימה בעיראק, באתר זמן ישראל, 24 באוגוסט 2021
- ^ 1 2 אוריאל לוי, סיפור הצלתו של קבר הנביא נחום בכורדיסטן חושף פיסה מההיסטוריה של עמי האזור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 באוגוסט 2020
- ^
שרן חאלל ומתיו ויקרי, קבר נחום הנביא בעיראק נמצא בסכנה בשל דאעש, באתר הארץ, 4 ביוני 2015
