קואופרטיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוֹאוֹפֶּרָטיב הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"‏[1].

הקואופרטיבים נפוצים מאוד ברחבי העולם בצורותיהם השונות בצריכה, בתחום הפיננסי, בייצור ועוד. כיום חברים כמיליארד איש ברחבי העולם בקואופרטיבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחר ימי האדם נפוצו פעולות של עבודה ויצירה משותפות. בשבטי הלקטים, בקהילות כפריות, בגילדות של בעלי מלאכה עירוניים ועוד. קואופרטיבים במונחם המקובל כיום התפתחו על רקע התפתחות התיעוש והקפיטליזם שבצורתם הראשונית כללו עוני ודלות קשים. אלה הביאו לחיפוש אחר פתרונות טובים יותר עבור פשוטי העם בדמות פעולה כלכלית משותפת.

הפעולה הקואופרטיבית המתועדת הראשונה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-18 בפנוויק הסמוכה לגלזגו. ההתארגנות של התושבים עסקה בהבטחת מסחר הוגן ביניהם ובצריכה משותפת. (ויקיפדיה האנגלית) ב-1795 הפעילו "תושבי הול העניים" טחנות קמח משלהם במטרה להוזיל את מחירו ולהבטיח את איכותו במה שנחשב לקואופרטיב היצרני הראשון.

בשנת 1844 התארגן ברוצ'דייל (Rochdale) שביורקשייר, אנגליה קואופרטיב צרכנות שנקרא "אגודת חלוצי רוצ'דייל הישרים", שמטרתו הייתה רכישה סיטונאית של מצרכי יסוד במחירים נמוכים יחסית, תוצאה של כוח הקנייה של הקבוצה, וחלוקתם לחברים תמורת תשלום נמוך. מטרות ההתאגדות חרגו מן התחום הצרכני וכללו גם עידוד החינוך, האחווה, הצדק החברתי והשלום. עקרונות היסוד של. הקואופרטיב מרוצ'דייל מהווים את היסודות לעקרונות הקואופרציה עד היום.

בשנת 1895 נוסד האינטרנציונל הקואופרטיבי הנקרא כיום "ברית הקואופרטיבים הבינלאומית" (ICA) כגוף כלל-עולמי לאיחוד כל הקואופרטיבים והאגודות השיתופיות בעולם. האסיפה הכללית של הברית מתכנסת מדי שנה שנייה לדיונים על מהות הקואופרציה ועקרונותיה בעולם המשתנה. ‏[2]. ברית הקואופרטיבים הבינלאומית היא אחד הארגונים הבינלאומיים היחידים שצלחו את שתי מלחמות העולם מבלי להתפרק.

קואופרטיבים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני ברית הקואופרטיבים העולמית, כמעט מיליארד איש חברים בתנועה הקואופרטיבית מסביב לעולם נכון לראשית 2013. בארצות הברית ישנם 30,000 קואופרטיבים שמעסיקים יותר מ-2 מליון עובדים ומייצגים באופן עקיף 300 מיליון נפש. בסין מיוצגים 160 מליון חברים בקואופרטיבים, בהודו 97 מליון, בצרפת 32 מליון חברי קואופרטיבים, בקנדה 18 מליון ובבריטניה 11.5 מליון חברים.

פדרציית הקואופרטיבים הגדולה בעולם היא LegaCoop האיטלקית עם מעל 400 אלף עובדים, 7 מליון חברים ופעילות שנתית של מעל 50 מיליארד אירו. פדרציה מפורסמת נוספת היא מונדרגון הספרדית עם 83 אלף עובדים ופעילות שנתית של מעל 14 מיליארד אירו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל חברים כיום כמליון איש ב-3200 אגודות שיתופיות. (אין סיווג רשמי של קואופרטיב). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות.‏[3]

אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: שומעים חזק בתחום ההגברה, שלנו בתחום הקמעונאות, ואף שתי אגודות שמטרתן הקמתו של בנק קואופרטיבי.‏[4]

יסודות ארגוניים ורעיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואופרטיב הוא גוף כלכלי שהקמתו מבוססת על הון עצמי שמשקיעים החברים ושיטת העבודה שלו מבוססת על שוויון בזכויות ובחובות לכל החברים. בהתאם לסוג הקואופרטיב החברים בו יהיו הספקים, הצרכנים, העובדים או שילוב שלהם.

עקרונות הקואופרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידת ברית הקואופרטיבים הבינלאומית שהתכנסה במנצ'סטר, בריטניה, בשנת 1995, הגדירה את עקרונות הקואופרציה‏[5]:

  1. חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.
  2. ניהול דמוקרטי על ידי החברים - החברים לוקחים חלק פעיל בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. בקואופרטיבים בהם חברים פרטים, על בסיס העיקרון של קול אחד לכל חבר.
  3. ההשתתפות הכלכלית של החברים - חברי הקואופרטיב יוצרים את הונו של הקואופרטיב. בדרך כלל ההון המושקע אינו נושא ריבית. רווחי הקואופרטיב מיועדים לפיתוח הקואופרטיב, לחלוקה לחברים על בסיס פעילותם או למטרות שמוגדרות על ידי החברים.
  4. עצמאות ואוטונומיה - פעילות הקואופרטיב נעשית תוך הבטחה של המשך דרכו הדמוקרטית והעצמאית גם בהמשך.
  5. חינוך, הכשרה ומידע - הקואופרטיב פועל לחינוך חבריו, עובדיו, מנהליו והחברה כולה ברוח ערכי הקואופרציה.
  6. שיתוף פעולה בין קואופרטיבים - שמביא לטובת החברים, ליעילות ולחיזוק התנועה הקואופרטיבית.
  7. מחויבות לקהילה - הקואופרטיב פועל לקידום הקהילות והחברה בדרכים שמחליטים עליהן חבריו.

ישות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואופרטיבים של ימינו התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק. הקואופרטיבים הראשונים נתנו מענה להשלכות הקשות שהיו לה על דלת העם. גם כיום מהווים הקואופרטיבים מענה הן לכשלים מבניים בשיטת השוק החופשי והן לתחומים רבים בהם השוק אינו תחרותי. כך למשל, טחנת הקמח של "תושבי הול העניים" נתנה מענה לשוק הריכוזי של טחינת החיטה במקום מגוריהם ולאי הוודאות של איכות הקמח שמכרו הטחנות לתושבים. במאה ה-21 מהווים קואופרטיבים מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. הקואופרטיב היצרני "שומעים חזק" דואג לשכר הוגן לחבריו בתחום ההגברה שם חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד מביאים בדרך כלל לשכר נמוך ודפוס עבודה נצלני. פחות נפוץ בישראל אך נפוץ מאוד בעולם הוא תחום הבנקאות הקואופרטיבית. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.

מספר מחקרים טוענים כי קואופרטיבים יציבים יותר מחברות רגילות. בממוצע, 75% מהקואופרטיבים שקמים מתמידים בפעילות מעל 3 שנים בעוד רק 48% מהחברות עושות כן. 44% מהקואופרטיבים מתמידים מעל 10 שנים בעוד רק 20% מהחברות ממשיכות בפעילות אחרי תקופה זו. במיוחד מציינים החוקרים את יציבותם של בנקים קואופרטיבים ביחס לבנקים רגילים. המבנה הדמוקרטי מקטין את התמריצים הבעייתיים לסיכון ויצירת בועות פיננסיות.‏[6]

ישות משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה משפטית, קואופרטיב ירשם בדרך כלל כאגודה שיתופית. במקרה כזה הוא נרשם בפנקס על ידי רשם האגודות השיתופיות, ופועל תחת פקודת האגודות השיתופיות. יש לציין כי גם סוגים אחרים של תאגיד כמו עמותה, חברה ושותפות יכולים להיות קואופרטיב במידה והם עומדים בהגדרותיו‏[7].

סוגי קואופרטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את הקואופרטיבים למספר סוגים עיקריים:

קואופרטיב צרכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק שנמצא בבעלות לקוחותיו ומטרתו להעניק לחבריו שירות טוב במחיר נמוך. הקואופרטיבים הצרכניים נפוצים מאוד במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קואופרטיב הצרכנים הגדול בעולם הוא קבוצת Co-Operative בבריטניה שמציעה שירותים רבים בתחום הקמעונאות והפיננסים.

בנקאות קואופרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנקאות קואופרטיבית

סוג מיוחד של קואופרטיב צרכני הוא הבנק הקואופרטיבי. איגודי אשראי ובנקאים קואופרטיביים הם גופים פיננסיים שנמצאים בבעלות ושליטה של חבריהם. בנקים קואופרטיביים נוהגים לספק לחבריהם מגוון רחב של שירותי בנקאות ופיננסים כגון הלוואות, פיקדונות, חשבונות עובר ושב ועוד. הבנקים ואיגודי האשראי פועלים בצורות שונות ומגוונות במדינות השונות אך ניתן לציין מספר מאפיינים משותפים לכולם‏[8]:

  1. הבנק נמצא בבעלות חבריו
  2. הבנק נמצא בשליטה הדמוקרטית של חבריו
  3. רווחי הבנק מיועדים לחיזוקו, לשיפור השירות והקטנת עלותו ולחלוקה לחברים.

סופרמרקט קואופרטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואופרטיב שמטרתו לספק מוצרי מזון ומוצרי מכלת לחבריו במחירים נמוכים ובאיכות גבוהה. בעבר היו בישראל מספר רשתות מזון קואופרטיביות ביניהן קו-אופ צפון, קו-אופ הריבוע הכחול וקו-אופ ישראל שעדיין פעילה. בשנים האחרונות קמו מספר מכולות קואופרטיביות חדשות במצפה רמון, בירושלים ובקרוב מתוכננת לקום גם חנות בתל אביב.

קואופרטיב יצרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואופרטיב של עובדים ו/או יצרנים שמטרתו להבטיח פרנסה הוגנת לעובדים וליצרנים. בקואופרטיב יצרני "טהור" הבעלות על הקואופרטיב שייכת לעובדיו בלבד. אין הכרח שכל עובדי הקואופרטיב יהיו חברים. קואופרטיב התחבורה "אגד" הוא דוגמה לקואופרטיב יצרני גדול. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר קואופרטיבים יצרניים קטנים.

קואופרטיב חקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואופרטיבים חקלאיים קיימים בתחום השירותים לחקלאים והיצור החקלאי. קואופרטיבים של ייצור חקלאי משותף הם ענפי גידולי השדה בקיבוצים ובחלק מהמושבים בהם מאגדים את המשאבים (קרקעות, מים וכו') של כלל החברים ולעתים של יותר מיישוב אחד ומעבדים אותם בצורה משותפת כשהפירות שייכים לכלל החברים. קואופרטיבים בתחום השירותים לחקלאי יכולים להיות רכש משותף, שיווק משותף, עיבוד תוצרת משותף ועוד. הארגונים האזוריים הקיבוציים כמו למשל גרנות מאגדים כמה עשרות קיבוצים ומושבים למטרות אלה. תנובה הייתה בעבר קואופרטיב שמטרתה הייתה לעבד את התוצרת של החקלאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]