קוד נפוליאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד הראשון של המהדורה הראשונה של קוד נפוליאון

קוד נפוליאון או קודקס נפוליאון (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של צרפת; בצרפתית: code civil) היה הקודקס האזרחי הצרפתי, שכונן על-פי פקודתו של נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת. החוק נכנס לתוקף ב־21 במרץ 1804, והשפעתו ניכרת עד היום. תפקיד מרכזי בעיצוב הקוד מילא ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומְבסֶרֶס (Jean-Jacques-Régis de Cambacérès), שכיהן כקונסול שני לצד נפוליאון בעת גיבוש הקוד.

בצרפת היו נהוגות שיטות משפט שונות: משפט קנוני, משפט רומי, משפט מנהגי ומשפט מקומי. הליך הקודיפיקציה בצרפת מסמל את תום תקופת המשפט המשותף לכל אירופה. היה זה מעבר למשפט לאומי, בתוך מגמה כללית של לאומיות באירופה, במהלך עידן חדש מבחינה פוליטית בעקבות המהפכה הצרפתית. נפוליאון נתן את הדחיפה לסיום הקודיפיקציה, שנעשתה בתוך זמן קצר ביותר ביחס למורכבות המשימה, ונכח באופן אישי בחלק מישיבות הצוות שגיבש את הקוד. קוד נפוליאון מנוסח בפשטות (בהשראת כתבי מונטסקיה) מתוך מטרה שיהיה מובן לעם ולא רק למשפטנים מומחים. הוראות יסודיות בו לא השתנו עד היום, ומהוות את עמוד השדרה של החיים הציבוריים בצרפת.

הקוד היה הראשון שנוסד במדינה עם מערכת משפטית אזרחית. הוא היווה רפורמה של החוק הצרפתי, והתבסס על ההכרה בכך שכל בני-האדם נולדו שווים ובעלי-זכות לרכוש. העובדה כי הכרזה זו כללה גם את היהודים הביאה להטבה ניכרת בזכויות היהודים גם בשאר רחבי אירופה שנכבשה על ידי נפוליאון.

הקודקס הוא אחד מדברי החקיקה המשפיעים ביותר בעולם בעקבות כיבושי נפוליאון שהפיצו את הקוד ברחבי אירופה, ובזכות הקיצור, הבהירות והניסוח שלו, שהיוו השראה לקודקסים של מדינות אחרות.

בנוסף לקודקס הזה, בצרפת שלושה קודקסים נוספים: פלילי, פרוצדורלי ומסחרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד נפוליאון מבוסס על משפט צרפתי קדום יותר וכן על המשפט הרומי. בהתאם למסורת הקוד האזרחי היוסטיניאני, הקודקס מחולק לחלק כללי בעל שישה סעיפים, ואחר כך לשלושה ספרים:

  1. מעמד אישי – משפחה, ירושה, כשרות משפטית וכו'.
  2. קניין – החלק הגדול ביותר.
  3. דיני חיובים – העברת קניין מיד ליד, חוזים, נזיקין וכו'.

מטרתו של נפוליאון הייתה לערוך רפורמה במערכת המשפט הצרפתי ברוח ערכי המהפכה הצרפתית, זאת מכיוון שמערכת החקיקה המלכותית והפאודלית הכילו הוראות מבלבלות ולעתים אף מנוגדות, בעת הניסיון ליישמן. בטרם חקיקת הקוד לא הייתה בצרפת מערכת חוקים אחידה, חוקים רבים היו תלויים במנהגי המקום, ולעתים על תניות פטור, פריבלגיות וזכיונות שניתנו על ידי מלכים או שליטים פאודליים אחרים. במהפכה הצרפתית בוטלו הזכויות הפאודליות ומערכות חוקים מגוונות בכל חלקי צרפת צריכות היו להיות מוחלפות במערכת חוקים אחת, שעל כתיבתה הופקד ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומבסֶרֶס. אולם, עקב תהפוכות המלחמה וחוסר היציבות במדינה, לא ניתן היה להתקדם במלאכת החקיקה עד לתקופת נפוליאון, אז יכול היה קומבסֶרֶס להתרכז במלאכה.

הקוד נוסח על יסוד מגוון מנהגים בצרפת, למערכת אחידה אחת בהשראת המשפט היוסטיניאני. הקוד היווה שינוי מן היסוד לאופיה של מערכת המשפט הקונטיננטלי והפך את החוקים לנהירים הרבה יותר להמוני העם. הקוד עורר ויכוחים עזים ברשות המחוקקת בצרפת.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.