קודקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוֹדֶקְסלטינית: Codex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית: "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; בעברית: מִצְחָף), כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: עור וגוויל, קלף ופפירוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה ספרים נכתבו בתבנית מגילה נגללת, בדומה לספרי התורה הנוהגים עד היום, עד המאה השלישית. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נעקדים (נקשרים) ברצועות עור כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך הספריות שבהן הונחו המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.

החל מהמאה השנייה לספירה החל מעבר איטי ממגילה לקודקס בספרות היוונית והרומאית, מעבר שהפך לדומיננטי במאה הרביעית חמישית [1].

לאחר המאה השלישית הופיעו מצחפים ראשונים, בתבנית כתבי היד העשויים דפים כספר. המילה מצחף נטבעה עוד בתקופת הגאונים מן הערבית (مصحف), ומקורה כנראה אתיופי (השורש צח"ף בגעז פירושו לכתוב). בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים, ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור. גם כתבי היד החשובים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובא, בנויים כמצחפים.

קודקס חוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שאחד השימושים העיקריים לספרים בעת העתיקה היה לכתיבת חוקים והלכות, המילה קודקס הפכה גם כינוי לקובץ של חוקים. קודקס היום הוא קובץ של דינים הנוגעים לתחומים השונים של החוק - פלילי, אזרחי, מסחרי או תחום יחסי העבודה. יצירת קודקס היא פעולה תחיקתית ומבוצעת על ידי הרשות המחוקקת. קודיפיקציה היא פעולה שבה הרשות המחוקקת עורכת בצורה סיסטמטית את החוקים השונים בתחום מסוים, מחדשת, מאחדת, משלימה ומעדכנת את החוקים וגם מבטלת חוקים מיושנים.

הקודקסים החשובים ביותר שחוברו במהלך ההיסטוריה הם:

  • קודקס חמורבי - נכתב בבבל במאה ה-18 לפנה"ס ועוסק בדיני עונשים, סדרי הדיון המשפטי, דיני אישות ודיני ירושה.
  • קודקס יוסטיניאנוס (המכונה גם קורפוס יוריס ציביליס) - נכתב על ידי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון בשנת 533. קודקס זה הוא סיכום מלא של המשפט הרומי והשפעתו רבה בארצות אירופה עד ימינו.
  • קודקס נפוליון - הוא קודקס של המשפט האזרחי שנכתב בידי הקיסר נפוליון הראשון בשנים 1804-1803. חלקים ממנו תקפים עד היום בצרפת והוא משמש דוגמה לקודיפיקציה אזרחית עד ימינו.
  • קיימת גם קודיפיקציה של חוקי הכנסייה המכונה משפט קאנוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בצלאל בר כוכבא, חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר באסיה, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, עמוד פא