קורפורציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קורפורציה הוא מעמד חברתי בעל זכויות מיוחדות.

מקור המילה "קורפורציה" במילה הלטינית corpus, שפירושה "גוף". בימי הביניים באירופה שימש המושג קורפורציה לתיאור גופים משפטיים בעלי חוקים, מנהגים ומערכות משפט משל עצמם שהתבדלו האחד מהשני והיו נבדלים מחצר השליט וממנגנונו. היו מסמכים משפטיים שהגדירו במדויק את מעמדה של כל קבוצה דתית, אתנית וחברתית בהסדר הקורפורטיבי. כל קורפורציה קיבלה מהפיאודל המתאים סמכויות שלטוניות, סמכויות גביית מיסים וסמכויות שיפוט כלפי חבריה.

החברה של ימי הביניים הייתה מאורגנת בצורה קורפורטיבית, לכל קורפורציה היה מעמד מדיני וחברתי משל עצמה, עיסוק כלכלי, זהות אתנית ומקום מגורים. הקורפורציות השונות התקיימו זו לצד זו, לעתים תוך התנגשות בין זכויות של האחת לזכויות של קורפורציה אחרת.

הגילדות היו חלק מהמשטר הקורפורטיבי, לכל גילדה בימי הביניים היה מכתב זיכיון (לרוב מהמלך) שהעניק לה שליטה בלעדית בתחום מקצועה בעיר בה פעלה. על בעלי המלאכה נאסר על פי חוק להפעיל עסק אלא אם כן הם חברים בגילדה, ורק לאומנים הותר להיות חברים בגילדה. לפני קביעתם בחקיקה נקראו אגודות בעלי מלאכה אלו פשוט "אגודות בעלי מלאכה".

הכנסייה במובנה הרחב הייתה קורפורציה, ומבין החזקות שבהן. כל הכמרים והנזירים היו בעלי זכויות מוגדות מתוקף מעמדם הדתי ולכנסייה היו סמכויות שיפוט כלפיהם. בזכות הסכם הפאקס דאי היו אנשי קורפורציית הדת מוגנים מפני גזילת רכושם או חייהם.

במשטר הקורפורציוני הקהילה היהודית הייתה קורפורציה בפני עצמה. הקהילות היהודיות קיבלו כתבי זכויות שהקנו להם זכות לעסוק לפרנסתם בתחומים מוגדרים, בעיקר הלוואות בריבית, משכונות וסחר בחפצים משומשים. ניתנה לקהילה סמכות גביית מסים, הוגדרה אוטונומיה שיפוטית פנימית והוגדר גובה וסוג המסים שעל הקהילה לשלם לשליט בתמורה לזכויות אלו.

עם עליית מערכת השלטון האבסולוטית נולד מושג המדינה כפי שהוא מוכר היום והקורפורציות התמוססו. גם המבנה הקורפורטיבי של הקהילה היהודית עמד בסתירה עם מגמות השלטון ושאיפותיו ולכן הוטלו הגבלות על השיפוט היהודי הפנימי ונאסרה או הוגבלה אפשרות הטלת חרם. מצד שני השלטון היה מעוניין במיסי היהודים ולכן לא פורקה מסגרת הקהילה היהודית, מסגרת ששימשה כלי לגביית מיסים.

שרידי גישה קורפורציונית ניתן לראות בלשכת עורכי הדין בישראל המסמיכה את עורכי הדין ובעלת סמכויות שיפוט עבורם או לשכת רואי החשבון וכן (בהיפוך) אצל דיפלומטים שהמדינה המארחת אותם מנועה מלשפוט אותם היות שיש להם מעמד משפטי קורפורציוני ייחודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קציעה טביביאן, מסע אל העבר - מימי הביניים ועד העת החדשה, הוצאת מט"ח, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]