קלהארי
ערך זה עוסק במדבר בדרום אפריקה. אם התכוונתם לאסטרואיד, ראו קלהארי (אסטרואיד).
מדבר קלהארי הוא מדבר בדרום אפריקה ששטחו עולה על 900,000 קילומטר רבוע. המדבר מכסה את מרבית שטחי בוטסואנה, חלקים מנמיביה ודרום אפריקה.
סביב המדבר נמצא אגן מדבר קלהארי ששטחו 2.5 מיליון קמ"ר, והוא מכסה את יתרת שטחי בוטסואנה וכן חלקים מאנגולה, זמביה וזימבבואה.
מקורו של שם המדבר במילה בשפה הטסוואנית "קגאלאגאדי" שמשמעה "הצימאון הגדול".
תוכן עניינים |
[עריכה] אקלים
מדבר קלהארי מכוסה חול בצבע אדום חום, וברובו צומחת צמחיה ערבתית. כמות המשקעים הממוצעת בקלהארי היא מעל 250 מ"מ גשם בשנה, ועל כן רוב המדבר אינו מדבר אמיתי (למעט דרום מערב המדבר בו יורדים 175 מ"מ גשם בשנה). הטמפרטורות בקיץ נעות בין 20° ל-40° צלזיוס. בחורף, הטמפרטורות יורדות מתחת ל-0°C.
[עריכה] שמורות טבע
בקלהאי מספר שמורות טבע. שמורת הטבע מרכז קלהארי הינה שמורת הטבע השנייה בגודלה בעולם. שמורות נוספות הן שמורת קוטסה וקגאלגאדי פארק. בעלי החיים המוגנים החיים בשמורות הן צבועים, אריות, סוריקטות, אנטילופות (בהן ראם), ציפורים שונות וזוחלים רבים. אף שמרבית שטח הקלהארי מכוסה עשב ערבתי, בקלהארי מעל 400 סוגי צמחים מזוהים.
[עריכה] שבטים מקומיים
מדבר קלהארי הוא אזור מגורי הבושמנים. במדבר מתגוררים מספר רב של שבטים, שאין להם שם בו הם מכנים את עצמם. השם "בושמני" מקורו בשפה האנגלית (איש הערבה). בשפת החויחוי נקראים תושבי האזור בשם "סאן" שמשמעו "אדם חיצוני" ובשפת ההררו הם נקראים "באסארווה" שמשמעו "אדם בלא כל רכוש". אנתרופולוגים משערים כי הבושמנים מתגוררים באזור זה ברציפות כציידים-לקטים למעלה מ-22,000 שנה, והיו בני האדם הראשונים שהתיישבו באזור.
בשנת 1961 הוקמה שמורת מרכז הקלהארי על מנת להגן על הבושמנים ומולדתם.
[עריכה] משאבים טבעיים
במדבר מצויים פחם, נחושת, ניקל ואורניום. כמו כן באזור אוראפה בצפון מזרח הקלהארי מצוי מכרה היהלומים הגדול בעולם.
[עריכה] יישוב מחדש של שבטים מקומיים
בשנת 2002 הכריחה ממשלת בוטסואנה את כל הבושמנים לעזוב את אדמותיהם ולעבור להתגורר במחנות שנבנו עבורם. ההצדקה שניתנה לכך הייתה שהדבר בוצע לשם שימור הטבע, על מנת לחסוך בעלויות אספקת המים לבושמנים וגם על מנת להביא את הציוויליזציה אל הבושמנים.
קבוצת שמירת הטבע הבינלאומית סורביבל אינטרנשיונל טוענת כי הסיבה האמיתית למיקום מחדש של הבושמנים הייתה לאפשר כרייה יותר נרחבת של יהלומים.
