קלהארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדבר קלהארי באדום ואגן מדבר קלהארי סביבו בכתום
מדבר קלהארי בנמיביה

מדבר קלהארי הוא מדבר בדרום אפריקה ששטחו עולה על 900,000 קילומטר רבוע. המדבר מכסה את מרבית שטחי בוטסואנה, חלקים מנמיביה ודרום אפריקה.

סביב המדבר נמצא אגן מדבר קלהארי ששטחו 2.5 מיליון קמ"ר, והוא מכסה את יתרת שטחי בוטסואנה וכן חלקים מאנגולה, זמביה וזימבבואה.

מקורו של שם המדבר במילה בשפה הטסוואנית "קגאלאגאדי" שמשמעה "הצימאון הגדול".

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר קלהארי מכוסה חול בצבע אדום חום, וברובו צומחת צמחיה ערבתית. כמות המשקעים הממוצעת בקלהארי היא מעל 250 מ"מ גשם בשנה, ועל כן רוב המדבר אינו מדבר אמיתי (למעט דרום מערב המדבר בו יורדים 175 מ"מ גשם בשנה). הטמפרטורות בקיץ נעות בין 20° ל-40° צלזיוס. בחורף, הטמפרטורות יורדות מתחת ל-0°C.

שמורות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוריקטה בקלהארי
זאב טלוא הנתון בסכנת הכחדה

בקלהארי מספר שמורות טבע. שמורת הטבע מרכז קלהארי הינה שמורת הטבע השנייה בגודלה בעולם. שמורות נוספות הן שמורת קוטסה וקגאלגאדי פארק. בעלי החיים המוגנים החיים בשמורות הן צבועים, אריות, סוריקטות, אנטילופות שונות כדוגמת: ראם הצבי, אילנד, דלגן, צביון, וקודו, ציפורים שונות וזוחלים רבים. אף שמרבית שטח הקלהארי מכוסה עשב ערבתי, בקלהארי מעל 400 סוגי צמחים מזוהים.

שבטים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר קלהארי הוא אזור מגורי הבושמנים. במדבר מתגוררים מספר רב של שבטים, שאין להם שם בו הם מכנים את עצמם. השם "בושמני" מקורו בשפה האנגלית (איש הערבה). בשפת החויחוי נקראים תושבי האזור בשם "סאן" שמשמעו "אדם חיצוני" ובשפת ההררו הם נקראים "באסארווה" שמשמעו "אדם בלא כל רכוש". אנתרופולוגים משערים כי הבושמנים מתגוררים באזור זה ברציפות כציידים-לקטים למעלה מ-22,000 שנה, והיו בני האדם הראשונים שהתיישבו באזור.

בשנת 1961 הוקמה שמורת מרכז הקלהארי על מנת להגן על הבושמנים ומולדתם.

משאבים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדבר מצויים פחם, נחושת, ניקל ואורניום. כמו כן באזור אוראפה בצפון מזרח הקלהארי מצוי מכרה היהלומים הגדול בעולם.

יישוב מחדש של שבטים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הכריחה ממשלת בוטסואנה את כל הבושמנים לעזוב את אדמותיהם ולעבור להתגורר במחנות שנבנו עבורם. ההצדקה שניתנה לכך הייתה שהדבר בוצע לשם שימור הטבע, על מנת לחסוך בעלויות אספקת המים לבושמנים וגם על מנת להביא את הציוויליזציה אל הבושמנים.

קבוצת שמירת הטבע הבינלאומית סורביבל אינטרנשיונל טוענת כי הסיבה האמיתית למיקום מחדש של הבושמנים הייתה לאפשר כרייה יותר נרחבת של יהלומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 23°00′S 23°00′E / 23.000°S 23.000°E / -23.000; 23.000