קלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרגוד שנועד לאפשר חשאיות למצביע
בתור לקלפי, קיבוץ געש

תיבת קלפי היא מתקן אחסנה בשימוש זמני, במהלך יום הבחירות, לאחסון מעטפות המכילות פתקי הצבעה, שהוכנסו לתוכן על ידי הבוחרים. התיבה מצויה בחדר ועדת הקלפי, מול עיני חברי הוועדה, משקיפיה והציבור הנוכח באולם. בדרך זו ניתן למנוע החדרה של מעטפת בחירה לתיבה שלא בהתאם לחוק. במדינות מסוימות, כגון אירלנד ורוסיה נוהגים להביא את תיבת הקלפי אל בית הבוחר, במקרה והבוחר אינו מסוגל להגיע לחדר ועדת הקלפי.

קלפי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיבות הקלפי בישראל פתח צר בחלקן העליון. גודלו של הפתח נקבע כך שניתן יהיה לשלשל בו את המעטפה, שבה ימצא פתק ההצבעה שבחר בו הבוחר. לעתים יש מכסה נייד על הפתח, כך שניתן להכניס מעטפה לתיבה רק באישורו של הממונה על התיבה: יושב ראש ועדת הקלפי. התיבה נפתחת במלואה רק בחלקה התחתון.

לפני פתיחת תהליך הבחירות, יושב ראש ועדת הקלפי נוהג לפתוח את התיבה מלמטה, להפוך אותה על פניה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן נוהגים לנעול את התיבה במנעול מיוחד.

בסיום הבחירות פותחים את התיבה. סופרים את מספר המעטפות שנמצאו בקלפי. מספר המעטפות מושווה עם מספר המצביעים כפי שנרשמו ביומן ההצבעות. אם קיים הפרש בין שתי הספירות, מבוצעת ספירה נוספת. אם גם אז נותר ההפרש, מבצעים את מיון הפתקים ורושמים את תוצאות ההצבעה. בדין וחשבון לוועדת הקלפי האזורית מדווחים על ההפרש שהתגלה וממציאים לוועדה את יומן ההצעה ואת הפתקים. לוועדה המרכזית יש שיקול דעת להחליט מה לעשות. במידה ואחד הבוחרים אינו מרוצה מהחלטת ועדת הבחירות הוא רשאי לפנות אל מוסדות שיפוטיים. כמובן, השאלה היא קריטית, כאשר ההפרש במספר הקולות, בין המספר הרשום ביומן לבין מספר המעטפות בקלפי, עשוי לקבוע איזה מן המועמדים ייבחר.

הקלפי ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרעה בסכסוכי נחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נחלקה ארץ ישראל בימי יהושע בן נון היה צורך בהגרלה על מנת להכריע בסכסוכים בין שבטי ישראל לאחר שכבר בימי משה רבנו נקבע איזה חלקות יהיו לכל שבט ושבט. וכך נאמר במסכת סנהדרין:

אמר רבי אלעזר בבאין (שני שבטים להידון) [1] על עסקי נחלות (מהי הנחלה השייכת לכל שבט, ועושים זאת בבית דין של שבעים ואחד -בבית הדין הגדול) כתחילתה של ארץ ישראל (כדרך שנחלקה בימי יהושע). מה תחילתה שבעים ואחד (זקני העדה ששימשו בית הדין) אף כאן שבעים ואחד. (ומקשים) אי מה (האם מה) תחילתה (של חלוקת הארץ) (ב)קלפי (בגורל) אורים ותומים וכל ישראל (מצויים שם) אף כאן (בסכסוך בין השבטים - על חלקות ההתנחלות - יצטרכו) קלפי אורים ותומים וכל ישראל (וכיון שאין עושים כן משמע שאף לעניין סכסוכי נחלה בין השבטים אין צורך בבית דין גדול - אלה ישתמשו בקלפי)

– דף ט"ז, ע"א

בחירת השעירים ביום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הכיפורים על הכהן הגדול להפיל גורל בין שני שעירים: מי יעלה לקרבן ומי ילך לעזאזל. הגורל הזה מוכרע בקלפי. וכל מתוארת השיטה בהלכה א' שבמסכת יומא בתלמוד ירושלמי :

טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה את ימינך ואם בשמאלו עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה את שמאלך נתנם על שני שעירים ואומר לד' חטאת ר' ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לד' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

הגמרא מוסיפה:

לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות (די היה בשתי פיסות אבן אשר על כל אחד היה כתוב היעד של השעיר) ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר...ויביא שני צרורות אחד שחור ואחד לבן ויתן עליהם ויאמר זה לד' וזה לעזאזל... שיהא מוכיח על עצמו שהוא לד' לעולם וגורל אחד לעזאזל שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם הדא אמרה חקוקים היו

וגם באה ההשוואה על השימוש בקלפי להכרעה בריב בין השבטים בעת חלוקת הארץ. ונאמר בהמשך הגמרא:

ותני כן בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל א' שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה ושני פירחי כהונה עומדים מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכטפים הדא הוא דכתיב (יהושע, י"ח) וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה גורל אלו הגורלות לפני ה' אלו אורים ותומים (במדבר, כ"ו) בין רב למעט אלו הכספים.

אבל לא די בהכרעות אם לא מתקיים תנאי נוסף. והגמרא מסיימת:

א"ר אבין אילמלא שנתן הקב"ה חן כל מקום בעיני יושביו לא הייתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה הוא ביוונית ומשמעו כד או קופסה. במשמעות המצומצת יותר קופסה המשמשת לפתקי הצבעה והגרלה וכיוצא בהם. [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הביאור של הרב עדין שטיינזלץ בתלמוד שטיינזלץ וכן הביאורים הבאים בסוגריים
  2. ^ המקור: עדין שטיינזלץ, שם