בחירות מקדימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בחירות מקדימות בתנועה הירוקה, דצמבר 2008

בחירות מקדימות (או בלעז "פריימריז" מאנגלית: primaries) מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה), בתוך המפלגות השונות ועל פי תקנון התנועה.

סוגי בחירות מקדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים בין השיטות השונות לעריכת בחירות מקדימות. יש להבדיל ביניהם על פי גודל הגוף הבוחר:

  1. אדם אחד - ראש המפלגה (מנהיג פוליטי) או אדם בעל סמכות עליונה, בוחר את רשימת המועמדים או את המועמד.
  2. ועדה מסדרת - גוף המחליט על המועמדים או מועמד בו משתתפים רק ראשי המפלגה (אחדים מבחירי המפלגה) או מועצת החכמים (גוף דתי עליון).
  3. חברי מפלגה - מרכז מפלגה - גוף מפלגתי בו חברים רק נציגי המפלגה (חברי מרכז) המונה בין עשרות לכמה אלפי נציגים הבוחרים בבחירות גלויות או סמויות את המועמדים או המועמד.
  4. פריימריז (primaries) - במסגרת הבחירות המקדימות בוחרים חברי המפלגה (כולם או חלקם) את מועמדי המפלגה לבחירות.
  5. פריימריז פתוחים - במסגרת שיטה זו יכול כל אזרח להשתתף בבחירות פנימיות של אחת המפלגות, גם אם איננו חבר במפלגה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי המדינה, נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן לכנסת בגוף מצומצם (ועדה מסדרת) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה. בהמשך, החלו חלק מהמפלגות, בעיקר המפלגות הגדולות, לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת, גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות, ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת. דוגמאות לכך ניתן למצוא ב"מועצת חכמי התורה" של מפלגת ש"ס ו"מועצת גדולי התורה" של יהדות התורה.

נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות בישראל: סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה ועידה, מרכז או מועצה). הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים שהתפקדו למפלגה. הסוג השלישי הוא "פריימריז פתוחים", בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, אך שיטה זו אינה נהוגה כיום בישראל באף מפלגה.

בחירות בגוף נבחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין נתניהו מצביע בבחירות המקדימות של הליכוד בדצמבר 2008

אף שחברי מרכז המפלגה מונים מאות או אלפי חברים, הרי זו עדיין אוכלוסייה הקטנה בהרבה מסך המצביעים, וניתן לבצע בה הטיות שקשות לביצוע בממדים גדולים. החל משוחד גלוי (מעשה המהווה עבירה פלילית) ועד להשפעה המונעת מקשרים לבעלי ממון. וכן בדרך זו, איגודי עובדים גדולים יכולים להכניס לרשימת המועמדים, ובעקבותיה לכנסת, אישים המומלצים על ידם. בתהליך ההטיה חברי המרכז הופכים למעין "בעלי הדעה" על נבחריהם, דבר שעשוי לגרור תופעות של מינוי שאינו מבוסס על התאמה לתפקיד או יכולות נדרשות במשרות ממשלתיות שונות, כתנאי לבחירתם של מועמדים למקום גבוה ברשימה.

בשל הטיה זו נוצר צורך לבלום גלי מינויים הנוצרים בעקבות בחירת מועמדי הכנסת כחלק ממרכז מפלגה. למטרה זו חברי הכנסת ניסו לחוקק חוקים בולמים: איסור על חברי מרכז לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות, איסור על מינויו של מי שיש לו זיקה לשר מסוים לתפקידים ממלכתיים, איסור על נושאי משרה ב – 4 דרגות ממשלתיות בכירות לכהן כחבר מרכז מפלגה ועוד. בליכוד רשימת המועמדים לכנסת ה - 17 נקבעה על ידי בחירות של חברי מרכז המפלגה, בחירות שיצרו מחלוקת במפלגה כיוון שהועלו טענות כי מספר חברי מרכז מייצגים את מפלגת קדימה היריבה, ופוגעים ברשימת הליכוד. לנוכח המיקום הגבוה שקיבלו ה"טירונים" הפוליטיים משה כחלון וגלעד ארדן לעומת המיקום הנמוך שקיבלו שרי ליכוד לשעבר שהיו בכירים וותיקים כדוגמת, (עוזי לנדאו, ישראל כץ ודני נוה)‏[1]. לכן יו"ר המפלגה בנימין נתניהו קבע בתקנון תקנה חדשה, כי הבחירות בעתיד לרשימת המפלגה לכנסת יהיו בחירות בקרב המתפקדים ולא בקרב חברי המרכז.

בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות בהן משתתפים כל חברי המפלגה, הצורך להגיע אל קהל כה גדול דורש משאבים כספיים רבים, דבר שעלול להוביל לפעילות לא חוקית לשם גיוס הכספים. לדוגמה ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון נחשדו בקבלת תרומות בלתי חוקיות לצורך הפריימריז. תופעה נוספת בבחירות מקדימות בהן מצביעים כלל מתפקדי המפלגה היא תופעה של התפקדות רק לשם ההצבעה בפריימריז. לעתים מדובר במצביעים שאין להם זיקה אידאולוגית או רצון אמיתי להיות חלק במפלגה, אלא רק רצון להצביע עבור מועמד מסוים ("מתפקדי ארגזים").

בבחירות לכנסת ה-17 הייתה מפלגת העבודה היחידה שבה בחרו כל חברי המפלגה את רשימת המועמדים לכנסת.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית

בארצות הברית מתקיימות בחירות מקדימות בהן בוחרת כל אחת מהמפלגות את מועמדה לנשיאות. בחירות מקדימות אלה מתקיימות החל משנת 1904, אך הן זוכות לתשומת לב מיוחדת החל משנת 1972, שנה שבה שונו הנהלים, והותר למועמדים רבים יותר להיכנס למירוץ. בבחירות אלה שנערכות החל מחודש ינואר נבחרים צירים לוועידות של המפלגות שנערכות בקיץ, ובוחרות את מועמדי המפלגות לנשיאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבישי זוהר, כחלון כבש את הליכוד – השרים נדחקו, באתר nrg מעריב, 12 בינואר 2006