כוורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות. ישנם שני סוגי כוורות:

  • כוורת טבעית - המשמשת דבורים וצרעות החיות בטבע.
  • כוורת מלאכותית - מעשה ידי אדם, המשמשת דבורים בדבוראות (גידול דבורים כפעילות חקלאית).

כוורת טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבורים בונות כוורת העשויה דונג ובנויה מאלפי תאים בצורת משושה. המבנה מכונה גם "חלת דבש", ואותו בונות הדבורים המכונות פועלות.

הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.

בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. באביב, לאחר הפריחה של מניבי צוף, חל ריבוי טבעי מוגבר בכוורת, נבנים "מלכונים" - תאים לגידול מלכות. וכאשר מלכה צעירה יוצאת לאוויר העולם היא סוחפת עמה חלק מהדבורים, וקבוצת הדבורים - המכונה "נחיל דבורים" - יוצאת במאורגן אל מחוץ לכוורת לחפש אתר להתנחלות החדשה. בשלב ראשון, הנחיל נאחז בענף עץ איתן ונראה למתבונן מהצד כאשכול. הקבוצה שולחת דבורים המחפשות באזור מקום בו יוכלו למצוא מקלט.

דבוראי חרוץ, אם יגלה אשכולות כאלה, יניח תיבת כוורת מתחת לענף, יפתח את המכסה, יניע במכה אחת את הענף ואשכול הדבורים יילכד בכוורת. הכוורת תיאטם לזמן קצר ותועבר לאזור המכוורת, ואז ניתן לפתוח את הפתח והנחיל יסתגל למקום החדש. אחרת, הנחיל יוצא לטבע ואינו יכול לשמש את מגדלי הדבורים. אלו מקיימים מעקב אחרי הקמת ה"מלכונות" בכוורת ומנסים למנוע יציאת נחילים.

כוורת מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יכלול ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

כוורת דבורים

מבנה הכוורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוורת המודרנית תיבה העשויה עץ. בדרך כלל, הדבוראי מקבל את מבני הכוורות בצורת פלטות מוכנות מעץ ומרכיב אותן בעצמו. הקומה הבסיסית כוללת רצפה. בקומות מעליה די בארבעה קירות, אשר מתחרים ומונחים מעל הקומה הבסיסית. בין קומת הבסיס ובין שאר הקומות מניחים רשת מיוחדת המאפשרת מעבר של דבורים פועלות ומונעת מעבר של המלכה. באופן הזה נמנעת הטלה מחוץ לקומת הבסיס והקומות שמעליה משמשות לאכסון דבש בלבד. כמו כן מונעת הרשת מצב שבו בעת הרדיה תהיה המלכה בקומה הנרדית והכוורת תשאר ללא המלכה. הקומה העליונה נבדלת מקודמותיה שעליה יש מכסה ועליו פח להגנה מגשם. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב מנחת אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כמו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים.

בניית החלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלה, כפי שהיא נבנית על ידי הדבורים באופן טבעי, אינה נוחה לשימושו של האדם. היא אינה עומדת יציבה בכוורת המודרנית, וקשה להפיק ממנה דבש ולהחזיר אותה לשימוש חוזר, שכן היא לא יכולה להיכנס לתבנית המוכנה במכשיר הרדייה. מקובל לרכוש מסגרות, הכוללות פסי מתכת לאורכם. עליהם מדביקים שעוונית, הבנויה מבסיסי משושים. את מסגרת החלה עם תבנית השעוונית מכניסים לכוורת. על הבסיס התאים שנוצקו בשעוונית הדבורים יבנו את התאים בעזרת הדונג שיפרישו מגופן.

מ"חלה" טבעית למסגרת מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעוונית, הבנויה מבסיסי משושים, מיוצרת מלאכותית על ידי תבנית מחומרים מלאכותיים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]