ראיון עם הערפד (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכריכה המקורית של הספר

ראיון עם הערפד הוא ספר פרי עטה של הסופרת אן רייס שנכתב בשנת 1973 ויצא לאור בשנת 1976. למעשה, היא כתבה אותו בפרק זמן של כשלושה חודשים. ספר זה פתח את כרוניקת הערפדים המצליחה.

הספר מספר את סיפורו של עלם צעיר ההופך לערפד ועוסק בחיי אלמוות, אובדן, מיניות, רעב וכח. הספר הפך לפופולרי ביותר בקרב חובבי הערפדים והתרבות הגותית והניב מספר ספרי המשך.

על סמך הספר נוצר בשנת 1994 סרט קולנוע בכיכובם של טום קרוז, בראד פיט, אנטוניו בנדרס וקירסטן דאנסט. הסרט זכה להצלחה רבה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר כתב צעיר (המותאר כ"הנער") המראיין את לואיס דו פואנט די לאק, גיבור הספר, על עברו.
עיקר העלילה מתוארת מנקודת מבטו של לואיס, שהיה עלם צעיר בן 24 אמריקני (אך למעשה, נולד כצרפתי מפני שחי בלואיזיאנה לפני שנמכרה לארצות הברית על ידי נפוליאון) בן המאה ה-18 אשר מאס בחייו בגלל מותו של אחיו הצעיר, פול.
לואיס נפל קורבן בידי ערפד בשם לסטט דה ליונקורט, אשר הופך אותו לערפד בשנת 1791.
לסטט מנסה להדריך את לואיס להיכנע ליצרו הקורא להריגת בני אדם על מנת למצוץ את דמם, אך לואיס המצפוני מתנגד לו.
לואיס מנסה לכבוש את הרעב שלו לדם אנושי שכן איננו מעוניין לנצל ולהרוג על מנת לספק את עצמו, על כן הוא שותה רק מדמן של חיות (עכברושים, חתולי אשפתות).

לסטט איננו מוותר ומנסה לגזול את לואיס מאנושיותו. לואיס, מאידך, מנסה לחקור מהיכן הגיעו הערפדים, אך תמיד נותר ללא מענה, מה שיוצר אף יותר מתיחות בין השניים.
לילה אחד לואיס, אשר בורח מלסטט, מגיע לשכונה נגועה במגפה ומגלה את קלודיה- ילדה בת 6, יפהפייה אשר אמה נפטרה בגלל המגפה ואביה עזב אותן.
לואיס שותה ממנה, לאחר ארבע שנים שניזון רק מדמן של חיות.
לסטט, אשר מגלה אותם, הופך את קלודיה לערפדה על מנת שלואיס יישאר איתו ובכך יוצר לו וללואיס מעין משפחה.
לואיס, ההופך מאוהב בקלודיה, נאלץ להתמודד עם רעבונה של הילדה הערפדה אשר איננה מהססת לרצוח כדי לשבוע.
קלודיה, אשר עם השנים הופכת להיות אובבסיבית לגבי השאלה 'מדוע אינה גדלה', משכנעת את לואיס לעזור לה להרוג את לסטט על מנת לברוח ממנו. הם יוצאים לאירופה בחיפוש אחר מורשת הערפדים. במהלך נסיעותיהם מתואר השעמום שהם חווים עקב חיי הנצח שלהם. דבר אינו מרגש אותם יותר והם מחפשים למצוא דבר מה שיוכל לעורר את סקרונתם.

לבסוף הם מחליטים לנסוע לפריז, אמה של ניו אורלינס. הם פוגשים שם בערפד ארמנד, ערפד בן 400 המתיימר להיות הערפד הזקן ביותר שקיים, ובתיאטרון הערפדים שפועל תחת ניהולו.
לואיס מתאהב בארמנד, אשר כלוא בתוך גוף של נער בן 17 יפהפה, הטוען כי יש לו את התשובות לשאלותיו הרבות של לואיס.
מאידך, הערפדים בתיאטרון הערפדים מתחילים לפתח רגשות שליליים כלפי לואיס ובעיקר כלפי קלודיה, מפני שאין זה מקובל ליצור ערפדה בגיל צעיר כל כך.
בין לואיס וארמנד נוצרת כימיה אשר קלודיה מרגישה בה, ובכך מביאה אל לואיס את מדליין- יוצרת בובות אשר ביתה מתה, על מנת שיהפוך אותה למלוותה של קלודיה.
מדליין לא מספיקה לחיות עם לואיס וקלודיה זמן רב, מפני שהערפדים מהתיאטרון חוטפים אותם על פי בקשתו של לא אחר מאשר לסטט.
קלודיה ומדליין נכלאות בתוך מגדל, שם נשרפות על ידי אור השמש ומתות. לואיס, לעומת זאת, נכלא בתוך ארון קבורה עד שארמנד מחלץ אותו.
לואיס פוגש בלסטט המתחנן אשר יחזור אליו, אך לואיס מסרב לו.
כנקמה על מותה של קלודיה לואיס שורף עד עפר את הערפדים יחד עם התיאטרון ולאחר מכן יוצא למסע יחד עם ארמנד. ארמנד לבסוף עוזב אותו, ואף אומר כי הפך ל"שושנה מיובשת" לאחר מותה של קלודיה.
לואיס חוזר לאחר מכן לניו אורלינס ובזה תם סיפורו.

הנער, המראיין, אשר נרעש כולו מהסיפור שלואיס גולל בפניו מפציר בלואיס להפוך אותו לערפד אך לואיס משיב בשלילה ונעלם.
הספר נגמר בכך שהנער הולך לחפש אחר לסטט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]