רודולף סאודק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף סאודק
Rudolf Saudek
לידה 20 באוקטובר 1880
קולין, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 1965 (בגיל 84)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות היפות של לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול, גרפיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רודולף סאודקגרמנית: Rudolf Saudek;‏ 20 באוקטובר 188019 ביולי 1965) היה פסל וגרפיקאי צ'כי מבוהמיה שחי ופעל בגרמניה בין השנים 19101935.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאודק, יליד, קולין, למד מסחר. בשנת 1900 החל ליצור כפסל בפריז. הוא שהה בלונדון ובין השנים 1903 ל-1906 למד באקדמיה המלכותית לאמנויות גרפיות וסחר ספרים (Hochschule für Grafik und Buchkunst Leipzig) (גר') בלייפציג. בשנת 1906 יצר פסל שיש של פרידריך ניטשה, "רוח סערה, צייד עננים".[1] הוא המשיך את לימודיו בפראג ובפירנצה, וב-1910 השתקע בלייפציג כאמן עצמאי.

בשנת 1910, לבקשתה של אליזבת פורסטר-ניטשה, תיקן סאודק את מסכת המוות של פרידריך ניטשה, אשר הוסרה על ידי קורט סטובינג (Curt Stoeving) בשנת 1900.[2][3] בשנת 1916 הוזמן על ידי הוצאת ספרים בלייפציג ליצור פסלים של ארתור שופנהאואר, פרידריך ניטשה ויוהאן, מלך סקסוניה עבור הספרייה הגרמנית.[4] עבור אוניברסיטת לייפציג יצר פסלים של הפתולוג פליקס מרשנד (Felix Marchand) והרופא הוברט זאטלר (Hubert Sattler). סאודק יצר גם עבור תיאטראות. הוא יצר פרוטומה (פסל ראש וחזה) של הזמרת בת לייפציג אלנה גרהארט (Elena Gerhardt)[5] ופרוטומה של הנריק איבסן. בגן החיות של לייפציג עיצב אביזרי אר נובו לחזית האקווריום, שנחנך ב-1910.[6] תחריטים לקומדיה האלוהית של דנטה הם דוגמה לעבודתו הגרפית.

ב-1935 נאסר עליו לעבוד עקב יהדותו. ב-1938 עבר מלייפציג לפראג, משם גורש לגטו טרזין ב-1942, לאחר הקמת הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. ועדות אמנותיות של היודנרט בגטו טרזין הגנו עליו מפני גירוש לאושוויץ. בסרט "טרזיינשטט" הוא מופיע כשהוא מכין מזרקה מחרס.

לאחר 1945 חזר סאודק לפראג, שם עבד עד מותו. הוא היה פרופסור באקדמיה לאמנויות יפות בפראג.[7]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Julius Zeitler: Rudolph Saudek. Mit 9 Abbildungen nach Plastiken des Künstlers. In: Reclams Universum, 34,1 (1918), S. 761–764.* Horst Riedel: Stadtlexikon Leipzig von A bis Z. Pro Leipzig, Leipzig 2005, ISBN 3-936508-03-8, S. 520.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף סאודק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jürgen Krause: „Märtyrer“ und „Prophet“. Studien zum Nietzsche-Kult in der bildenden Kunst der Jahrhundertwende. de Gruyter, Berlin, New York 1984, ISBN 3-11-009818-0, S. 256, Nr. 117.
  2. ^ Krause, S. 151 f.
  3. ^ Hertl, Michael.: Der Mythos Friedrich Nietzsche und seine Totenmasken : optische Manifeste seines Kults und Bildzitate in der Kunst. Königshausen & Neumann, Würzburg 2007, ISBN 978-3-8260-3633-0.
  4. ^ Stiftungen für die Deutsche Bücherei. Verzeichnis der Stiftungen für das Haus der Deutschen Bücherei. Poeschel & Trepte (Druck), Leipzig 1916.
  5. ^ Böhm, Claudius: Spender gesucht. In: Gewandhausmagazin, Nr. 86 (2015), S. 44.
  6. ^ Wolf-Eberhard Engelmann: Ein Führer durch Aquarium und Terrarium. Unter Mitarb. von Hans-K. Remane (Planetarium) und Lothar Dudek (Hinweise für Aquaristikanfänger). Zoologischer Garten, Leipzig 1994, S. 8.
  7. ^ Naumburger Tageblatt