רונה תמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונה תמיר
לידה 25 ביולי 1978 (בת 45)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונה תמיר (נולדה ב-25 ביולי 1978 בתל אביב) היא תסריטאית ואשת תוכן ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונה תמיר נולדה וגדלה בתל אביב להדס, עובדת סוציאלית, וגדעון, במאי ומורה לתיאטרון, מתרגם ועורך.

למדה במגמת תיאטרון בבית הספר לאמנויות ובתיכון לאמנויות ע״ש תלמה ילין. בזמן לימודיה השתתפה בתוכנית ״תופסים ראש[1]״ ושיחקה בסרט הקולנוע ״ארץ חדשה״ בבימוי אורנה בן דור ובהצגה ״האב״ בתיאטרון הבימה[2].

בצבא שירתה ככתבת בבטאון חיל האוויר[3].

לאחר שחרורה מהצבא סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. למדה קולנוע בתוכנית הבינלאומית של FAMU, האקדמיה לאמנויות בפראג, צ׳כיה. למדה לתואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב אך לא השלימה את התואר.

חיה בניו יורק עם בן זוגה אלון בנארי וילדיהם.  

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיה לתואר שני כתבה וביימה את הסרטים הקצרים "פוליטיקלי קורקט" (2004) ו"על ראש שמחתי" (2005) במסגרת פרויקט "מבטים", עבור פסטיבל ירושלים, בהפקת מיכה שגריר וטלעד.

החלה את דרכה בטלוויזיה בתפקידי תחקיר ותוכן בסדרות דוקומנטריות כגון ״במדינת היהודים״ (ערוץ 1), ״עשרת הדיברות״ (קשת), ״אנטישמיות – לא מה שחשבת״ (רשת) ובחדשות ערוץ 10.

בשנים 2005–2007 הגישה (תחילה עם אור ישראלי ומאוחר יותר עם דנה ספקטור, שחר סגל ואחרות) את תוכנית הצהרים ברדיו תל אביב, תוכנית הומור וסאטירה בענייני היום[4]. בשנים 9–2008 החליפה זמנית את עירית לינור בהגשת תוכנית הרדיו ״המילה האחרונה״ בגל״צ[5].

במהלך השנים כתבה עבור תוכניות הומור וסדרות טלוויזיוניות, ביניהן: ״ארץ נהדרת״ עונה 4 (קשת), "מצב האומה" (רשת), ״בלתי הפיך" עונה 2 (רשת), "לצחוק או למות" (רשת), "הלילה עם ליאור שליין" (ערוץ 10), ״אולי הפעם״ (יס) ועוד.

פרסמה כתבות ומאמרים במגזין ״המקום הכי חם בגיהנום״[6] והשתתפה בכתיבת המדור הסאטירי ״באנה באנה״ במוסף הארץ.

מנחה סדנאות כתיבה יוצרת בניו יורק מטעם עמותת NY Writers Coalition, המנגישה סדנאות כתיבה עבור קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. בין היתר העבירה תמיר סדנאות בבית הכלא רייקרז, במקלטים לנשים חסרות בית ומתמודדות נפש, בהוסטלים לשורדות זנות, בספריות לעיוורים ועוד[7].

כתבה את התסריט לסרט My Happy Ending (2023) על פי המחזה סוף טוב מאת ענת גוב, בכיכובה של אנדי מקדואל. בימוי: טל גרניט ושרון מימון, הפקה: סרטי פאי.

כתבה למופע של הקומיקאית נועם שוסטר אליאסי Coexistence My Ass שעלה בפסטיבל אדינבורו 2023[8].

בחודשי פברואר-מרץ 2024 שודרה בקשת 12 סדרת הדרמה הרומנטית "חולי אהבה", אותה יצרה וכתבה יחד עם טל גרניט ושרון מימון.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונה תמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תופסים ראש - ביטחון, נבדק ב-2024-02-02
  2. ^ http://archive.habima.co.il/showPage/?itemId=706
  3. ^ רונה תמיר, חרדת נטישה, באתר בטאון חיל האוויר, ‏אוקטובר-נובמבר 1997
  4. ^ ענת באלינט, מגישים חדשים ברדיו תל אביב: אור ישראלי, עודד קטש ומירי נבו, באתר הארץ, 29 במרץ 2005
  5. ^ מירב קריסטל, שינויים בלוח שידורי גלי צה"ל, באתר ynet, 23 באוקטובר 2008
  6. ^ רונה תמיר, רונה תמיר, Author at המקום הכי חם בגיהנום, באתר המקום הכי חם בגיהנום
  7. ^ NY Writers Admin, NYWC Workshop Leader Winter 2018 Cohort, NY Writers, ‏2018-11-30 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Instagram, www.instagram.com
  9. ^ עידו ישעיהו‏, סדרות מומלצות לחודש מרץ 2024: כל מה ששווה לראות בטלוויזיה, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2024