עירית לינור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עירית לינור (נולדה ב-18 באוקטובר 1961) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת, תסריטאית, במאית ושדרנית רדיו ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינור כתבה טור בשבועון כותרת ראשית שיצא לאור באמצע שנות השמונים. עם סגירתו עברה לכתוב בעיתון חדשות עד סגירתו ב-1993. לאחר מכן כתבה הטור הסוגר של מוסף הארץ.

ספרה הראשון הוא "שירת הסירנה". הספר נכתב בהשראת מלחמת המפרץ, עת נשארה בין תושבי תל אביב שלא ברחו מהעיר. בשנת 1994 יצא לאקרנים סרט קולנוע המבוסס על הספר. לינור עיבדה וכתבה את התסריט לסרט. הספר זכה להצלחה מיידית ונמכר בעשרות אלפי עותקים, וביטא קול נשי רענן, קליל ומצחיק בספרות הישראלית.

ספרה השני הוא "שתי שלגיות" ומספר על צלמת שמוצאת את עצמה מעורבת בפרשת רצח.

ספרה השלישי, "הסנדלרית", מתרחש על רקע חיי הזוהר של אנשי התקשורת המשודרת.

ספרה הרביעי, "בנות בראון", הפך לסדרת טלוויזיה, לה כתבה לינור את התסריט. עלילתו מתרחשת באמצע שנות ה-80, במושב חקלאי פושט רגל. עורך דין ממולח מוביל את התושבים למכירת קרקעות, בעודו מחזר אחר הבת שמעירה במשפחה.

בשנת 1996 יצא ספרה החמישי, "הבלונדינית הסודית", אוסף טוריה של לינור במסגרת העיתונים כותרת ראשית, חדשות והארץ. הספר יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן.

ב-2002 התפרסמה חליפת מכתבים בין לינור ובין יו"ר והמוציא לאור של עיתון "הארץ", עמוס שוקן, שבה תקפה לינור את עמדתו של העיתון כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאשימה אותו באנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות. המכתב הביא לגל ביטולי מנויים על העיתון.

בשנת 2005 יצא "ניקולס ניקלבי" של צ'ארלס דיקנס בתרגומה של לינור לעברית, בתוספת מבוא שכתבה. בשנת 2008 יצא לאור תרגומה ל"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן.

לינור מגישה בקביעות בחלק מהימים, בתוכנית "המילה האחרונה" המשודרת ב"גלי צה"ל". בתחילת 2012 נאלצה תחנת הרדיו לשלם פיצוי של 38,000 ש"ח לאורטל בן דיין, לאחר שלינור כינתה אותה "זונה" בשידור.‏[1]

בשנת 2000 זכתה בסכום של 250,000 ש"ח בתוכנית הפופולרית "מי רוצה להיות מיליונר". זו הייתה זכיית שיא בתוכנית הזו, עד אותו מועד.

בשנת 2009 כתבה וביימה את הסדרה "מה שנחוץ לרווק", שמבוססת על "גאווה ודעה קדומה", שאותו תרגמה לינור לעברית.

ב-2014 התפרסם הספר השישי של לינור, "גברת ורבורג". הספר, כמו קודמיו, נמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים וזכה לתעודת "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירת הסירנה
  • שתי שלגיות
  • הסנדלרית
  • בנות בראון
  • הבלונדינית הסודית
  • גברת ורבורג

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 התגרשה מבעלה אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 10. לשניים בת משותפת. לינור מתגוררת בתל אביב. ללינור יש אח אחד, אייל, שניגן בס בלהקת פופלקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת הסירנה (סרט)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמילי גרינצווייג, גל"צ תפצה סטודנטית שעירית לינור כינתה "זונה", באתר הארץ, 26 בינואר 2012