ריפ ואן וינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של ריפ ואן וינקל באירווינגטון, ניו יורק

ריפ ואן וינקלאנגלית: Rip Van Winkle) הוא סיפור קצר מאת וושינגטון אירווינג שהתפרסם לראשונה בשנת 1819 במסגרת ספרו "מחברת הרישומים של ג'פרי קריון, ג'נטלמן" (The Sketch Book of Geoffrey Crayon, Gent). גיבור הסיפור, ריפ ואן וינקל, הוא אמריקאי ממוצא הולנדי החי בכפר בהרי קטסקיל[1] שבמדינת ניו יורק, שנרדם למשך 20 שנה. הסיפור הוא בעל שני חלקים, המתרחשים בפער זמן של 20 שנה זה מזה לפני הירדמותו של ואן וינקל ולאחר שנעור. החלק הראשון מתחולל לפני המהפכה האמריקאית, ובו ואן וינקל הוא נתין של המלך ג'ורג' השלישי; והשני לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית וכינון האומה, ובו ואן וינקל הוא אזרח ארצות הברית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן וינקל הוא כפרי עצלן, המעדיף לשוטט ביערות ולשבת עם חבריו במסבאה במקום לעבוד לפרנסת ביתו. הוא סובל מנחת זרועה של אשתו ולכן נמנע מלשוב הביתה משיטוטיו. עם זאת, הוא מקובל ואהוב בכפר בשל רוחו הטובה וטוב ליבו. כאשר הוא יוצא יום אחר לציד בהרי קטסקיל ומשקיף לנהר האדסון הוא רואה איש זקן ומסתורי הנושא חבית במעלה ההר. ואן וינקל מסייע לאיש, המוביל אותו לקרחת יער בה משחקים מספר אנשים נכבדים משחק כדורת בשקט מוחלט ובאווירת כובד ראש. בהמשך התברר שהאיש הזקן אינו אלה רוחו של הנרי הדסון והאנשים, רוחות אנשי צוותו, שנעלמו. ואן וינקל שותה מהחבית, המכיל ג'ין משובח ונרדם.

כאשר התעורר גילה ואן וינקל שזקנו צמח, כלבו נעלם והרובה שלו החליד. נחרד מן המחשבה לאחר לשוב לביתו, חוזר ואן וינקל אל הכפר. לתדהמתו הוא מבחין שהכפר גדל, שאיש אינו מכיר אותו ושהוא אינו מכיר איש, ביתו חרב ואשתו נעלמה. כאשר הוא מגיע למסבאה החביבה עליו הוא מגלה שמסובים שם זרים. הזרים שואלים אותו לאיזו מפלגה הוא מצביע האם לדמוקרטים או לפדרליסטים והוא אינו מבין את השאלה. מתברר כי ואן וינקל ישן 20 שנה, בהן זכתה ארצות הברית בעצמאות. ואן וינקל מזוהה על ידי בתו, שעוברת ברחוב במקרה ואף מבחין בבנו, ריפ, שהוא בטלן הכפר בדיוק כפי שהיה אביו.

ואן וינקל מסתגל לחיים, מתחבב על התושבים על ידי סיפוריו על העבר וכזקן שאינו חייב עוד לעבוד, מגשים את יעודו כבטלן.

נסיבות כתיבת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור, הספוג מראות של צפון אמריקה, נכתב במהלך לילה אחד בפרץ נוסטלגי שחש אירווינג בעודו שוהה בבית גיסו בברמינגהאם, אנגליה, ביוני 1818.

כשנה לאחר מכן ראה הסיפור אור במסגרת קובץ הסיפורים שנכללו בספר "מחברת הרישומים של ג'פרי קריון, ג'נטלמן". שמו של המו"ל היה קורנליוס ס. ואן וינקל (Cornelius S. Van Winkle).

הסיפור, הבנוי סביב המוטיב של אדם שנופלת עליו תרדמה לשנים ארוכות, דומה מאד לסיפור היהודי על חוני המעגל שישן שבעים שנה, ולסיפור הקתולי "שבעת הישנים של אֶפֶסוּס", אך אירווינג ביסס אותו על גירסתו של התאולוג והפילולוג הגרמני יוהאן קרל כריסטוף נכטיגל ((גר')‏ 1753–1819) לאגדה "פטר קלאוס", ואגדת פרידריך ברברוסה, ונטע אותו במיקום ובהקשר גאוגרפיים והיסטוריים אמריקאים.‏[2]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזף ג'פרסון בהצגה לפי ריפ ואן וינקל, 1896

בשנת 1882 הועלתה בוסט אנד בלונדון אופרטה מאת רוברט פלנקט (Robert Planquette) בשם "ריפ ואן וינקל" לפי סיפור זה ואגדת סליפי הולו של אירווינג[3].

בשנת 1896 החל השחקן ג'וזף ג'פרסון ליצור סדרת סרטי ראינוע שהורכבו מסצנות מתוך הסיפור שהעלה על הבמה. ב-1903 שולבו הסצנות הנפרדות לסרט מלא. הסרט נכלל בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

המלחין פרד גרופה שקד על פואמה סימפונית בנושא ריפ ואן וינקל, ולבסוף שילב כמה מנושאיה בפרק "ריפ ואן וינקל" של "סוויטת נהר האדסון" שחיבר.

בסדרת הטלוויזיה "אזור הדמדומים" נכלל פרק בשם "The Rip Van Winkle Caper" העוסק בהקפאה קריוגנית.

קטעים מן הסיפור מצוטטים בשירם של בל וסבסטיאן "I Could Be Dreaming".

מושגים הקרויים על שם ריפ ואן וינקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר כביש NY 23 מעל נהר האדסון, שנחנך ב-1935, המחבר את העיירות קטסקיל והאדסון נקרא "גשר ריפ ואן וינקל"[4].

בהצפנה, צופן הבנוי על השהיית זמן ארוכה בין ההצפנה למשלוח המסר ופענוחו (עד 20 שנה) נקרא "צופן ריפ ואן וינקל"[5].

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום עברי:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אירווינג מאיית לפי האיות ההולנדי, Kaatskil.
  2. ^ על פי המבוא של משה רון לאנתולוגיה.
  3. ^ האופרטה ריפ ואן וינקל
  4. ^ גשר ריפ ואן וינקל
  5. ^ צופן ריפ ואן וינקל