ריק אסטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריק אסטלי, 2009

ריק אסטליאנגלית: Rick Astley; נולד ב-6 בפברואר 1966) הוא זמר בריטי שזכה לפופולריות במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. בין שיריו המוכרים בולט שיר הבכורה של אסטלי "Never Gonna Give You Up" (בתרגום חופשי: "לעולם לא אוותר עליך") משנת 1987. השיר היה ללהיט במספר מדינות ודורג במקום הראשון בכמה ממצעדי הלהיטים של בילבורד. כ-20 שנים לאחר מכן זכה השיר לעדנה מחודשת כשהפך לתופעת אינטרנט.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריק אסטלי נולד ב-1966 באנגליה. בצעירותו נטל חלק במספר להקות חובבניות באזור מגוריו. ב-1985, כששימש כמתופף, מילא אסטלי את מקומו של זמרהּ של להקתו לאחר שזה עזבהּ וצד את עינו של המפיק המוזיקלי פיט ווטרמן. ווטרמן שכנע את אסטלי להתחיל לעבוד באולפן ההקלטות שלו כדרך ללמוד את רזי התעשייה.

ב-1987 החל אסטלי להקליט את שיריו הראשונים. שירו המסחרי הראשון "Never Gonna Give You Up" היה ללהיט פופ וזכה להצלחה רבה. השיר מוקם במקום הראשון במצעדי פזמונים ברחבי העולם והיה לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה באותה שנה.‏[1] בעקבות ההצלחה המשיך אסטלי להוציא סינגלים נוספים ואף אגדם לאלבום בשם "Whenever You Need Somebody". האלבום והסינגלים הבאים זכו להצלחות משל עצמם. כך לדוגמה ב-1988 הסינגל הרביעי שלו, "Together Forever", הגיע עם שחרורו לראש המצעד הבריטי, שני רק לשיר הבכורה של קיילי מינוג "I Should Be So Lucky".‏[2]. בעקבות הצלחתו היה אסטלי מועמד לפרס גראמי בקטגוריית "האמן החדש הטוב ביותר".

עבודתו של אסטלי על אלבומו השני נתקלה בקשיים בעקבות שריפה שפרצה במשרדי אולפן ההקלטות אשר השמידה חלק מהחומרים עליהם עבד. האלבום יצא לבסוף ב-1989 תחת השם "Hold Me In Your Arms". האלבום והסינגלים לא הצליחו לשחזר את הצלחתו המקורית של אסטלי ולא דורגו בראש המצעדים בעוד שהעיתונות החלה לבקרו‏[3]. אף על פי כן יצא אסטלי למסע הופעות בינלאומי, לאחריו עזב את חברת ההפקות של ווטרמן וניסה לשנות את סגנונו המוזיקלי ממוזיקת פופ לנשמה. השינוי לא שיפר את הצלחתו של אסטלי וגם אלבומו השלישי "Free" לא טיפס לצמרות המצעדים. אסטלי אמנם עבד על אלבום רביעי ("Body And Soul"), אך מעט לפני יציאתו לאור ב-1993 החליט לפרוש מקריירת המוזיקה והאלבום לא זכה לתשומת לב רבה.

אסטלי נותר מחוץ לתעשיית המוזיקה ולאור הזרקורים למשך כעשור, בעודו מתרכז בחייו הפרטיים ובגידול בתו, אשר נולדה שנה לפני פרישתו. ב-2002 הוציא אלבום חמישי בשם "Keep It Turned On", אשר גם לא זכה להצלחה רבה. באותה שנה הוציא גם אלבום אוסף להיטים.

תופעת האינטרנט "Rickrolling"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בשנים הבאות לא הצליח אסטלי לשחזר את תהילת העבר. הוא הוציא אלבום נוסף ב-2005 ואלבום אוסף נוסף ב-2008. מעט לפני כן הבליח לפתע בחזרה לאור הזרקורים לאחר ששיר הבכורה שלו "Never Gonna Give You Up" שימש כמתיחה אינטרנטית. גולשים באתרים שונים, בהם אתר הפורומים 4chan, היו מעלים הודעות בנושאים שונים וכללו בתוכן קישור אל סרטון של השיר באתרי שיתוף סרטונים כגון YouTube. מתוכן ההודעות עצמן לא היה ניתן להבין כי מדובר בסרטון של ריק אסטלי אלא להפך – קישור למאמר או דבר מה דומה בנושאים שונים לחלוטין. מטרת המתיחה הייתה להפתיע את הגולשים התמימים אשר לוחצים על הקישור ולא מבינים את הקשרו, שלא היה קיים למעשה. התופעה הגיעה לשיאה כאשר אתר YouTube עצמו ביצע את המתיחה בכל אחד ממיליוני הסרטונים שבו לרגל אחד באפריל ב-2008.‏[4]

התופעה זכתה לכינוי Rickrolling (בתרגום חופשי: "גלגול ריק") והעלתה את דמותו של אסטלי, וכן את שירו משנות השמונים, למודעות הציבור. הפופולריות של המתיחה הייתה כה גבוהה עד שבעקבות מהלך קמפיין אינטרנטי נרחב, מצא את עצמו אסטלי מועמד לפרס "האמן הטוב ביותר אי פעם" של רשת MTV האירופאית, כנגד אמנים פופולריים ומצליחים הרבה יותר ממנו, כגון להקת U2, בריטני ספירס ועוד.‏[5] ההפתעה רק גדלה לאחר שאסטלי זכה בפרס בעקבות הקמפיין האינטרנטי.‏[6]

אסטלי לא פסח על ההזדמנות שנקרתה בדרכו ובמהלך השנים הבאות חזר להופיע במרץ כזמר אורח בהופעות אחרים. עם זאת, ניסיונו להוציא סינגל חדש ב-2010 לא זכה להצלחה רבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]