רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)
2004 Indonesia Tsunami Complete.gif
התפשטות הצונמי באוקיינוס ההודי
תאריך 26 בדצמבר 2004
שעה 07:58:53
משך 8.3 עד 10 דקות
מגניטודה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט
מוקד מערבית לסומטרה
הרוגים 184,168 (מאושר), 283,000 (הערכה)
פצועים 125,000
נעדרים 42,883
חסרי קורת גג 1,690,000
המדינות שנפגעו מהצונמי
הצונמי בעקבות הרעש

רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (גם הצונמי של 2004), שאירעה ב-26 בדצמבר 2004, הייתה רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר בזמן המודרני. עוצמתה הגיעה לדרגה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. היא התרחשה באוקיינוס ההודי בקרבת חופו הצפון מערבי של האי סומטרה שבאינדונזיה ועוררה גלי צונמי אדירים. גלים אלו גבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם על פי הערכות ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון וחצי אנשים נותרו ללא קורת גג בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה גדול מ-300 אלף.

מאחר שגלי צונמי מכים באופן מסורתי באזור טבעת האש, לא הייתה המוכנות לקראתם בחופי האוקיינוס ההודי גדולה, מה שהעלה את מספר הנספים. מצב זה הביא לכך שלמרות איתור לווייני של גלי הצונמי על ידי ארצות הברית, לא ניתנה אזהרה למרבית המדינות שנפגעו (לגבי חלקן היא לא הייתה אפקטיבית בכל מקרה עקב הזמן הקצר עד לפגיעה). המדינה היחידה שבה נערכה התארגנות משמעותית הייתה קניה, ולכן מספר הנספים בה היה קטן יחסית לעומת סומליה שבה אין שלטון מרכזי ולכן לא נערכה מראש. על אף ריחוקה של סומליה, הנמצאת 4,500 ק"מ ממוקד הרעש, נספו בה למעלה ממאה אנשים.
את עיקר המחיר שילמה אינדונזיה, שבה קיפחו חייהם למעלה מ-166,000 איש. אלפי הרוגים דווחו גם בסרי לנקה, הודו ותאילנד.

מדינות רבות בעולם הביעו סולידריות עם האסון הכבד, והבטיחו מיליארדי דולרים לסיוע. חגיגות חג המולד בוטלו במקומות רבים בעולם והכסף נתרם לשיקום פגועי האסון. גם מדינת ישראל שלחה סיוע, שכלל תרופות, משלחת רופאים וכן מומחים בזיהוי גופות מטעם זק"א ומשטרת ישראל.

מספר גיאופיזיקאים אמריקנים טענו שלרעש אדמה זה היו השלכות כלליות יותר, כמו לתנודה קטנה של כדור הארץ בצירו ולתזוזת כמה איים באינדונזיה כמה עשרות מטרים אופקית או אנכית.

נסיבות היווצרות הצונמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי הצונמי נוצרו כתוצאה מתנועה של שני לוחות טקטוניים, מקליפת כדור הארץ, זה לקראת זה באזור הפחתה. הלוח האירו-אסיאתי, שהלוח ההודי נכנס מתחתיו כבר עידן ארוך, ונתון בלחץ כבד בשל כך, זז כלפי מעלה ושחרר אנרגיה רבה עם שחרור הלחץ שנוצר ביניהם. תזוזה זו של הלוח העליון כלפי מעלה שחבטה במים, גרמה לגל ססמי רב עוצמה במים, שהחל לנוע לכמה כיוונים (ראו ציור). מאחר שרעידת האדמה ארעה באגן ימי הסגור משלושה עברים, מפרץ בנגל, לא יכול הגל להתפרס ולהיחלש אלא רק לנוע במהירות הולכת וגוברת, עד כדי 930 קמ"ש במקומות מסוימים, אל עבר החופים. כמו כן הוגברה עוצמת ההרס בשל העובדה כי קרקעית האוקיינוס ההודי שטוחה יחסית ולכן לא האטה את גלי הצונמי וכמו כן כמעט ואין באוקיינוס ההודי מדף יבשתי שיכול היה להקטין משמעותית את עוצמת ההרס.

ברגע שהגל, שתנועתו כלפי מטה מקבילה לתנועתו כלפי מעלה, הגיע אל החוף, חלקו התחתון הכה בקרקעית והואט. המים מחלקו האחורי של הגל אגפו את המישבר (הגל המתנפץ) משני צדדיו ויצרו קיר מים. קיר המים נחת על היבשה בעצמה רבה, גרם הרס וחורבן, השליך אנשים ששהו על חוף הים תוך שניות למרחק של מאות מטרים מהחוף, ושב וחזר לים תוך שהוא סוחף עימו כל מה שנקרה בדרכו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]