שבא סלהוב
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1963 (בת 60) קריית עקרון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות |
| שפות היצירה |
עברית |
| בן זוג | ערן גורדין, פסיכולוג קליני |
| פרסים והוקרה | פרס עמיחי לשירה (תשס"ד) |
  | |
שבא סלהוב (נולדה ב-31 בדצמבר 1963) היא משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלהוב נולדה במשפחה דתית בקריית עקרון להורים שעלו מלוב. למדה בפנימייה של בית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים, אך עזבה לפני סיום הלימודים והשלימה את לימודיה בתיכון רון בתל אביב[1].
שירתה בצה"ל ככתבת בשבועון "במחנה". לאחר השירות הצבאי הייתה כתבת במקומון 'תל אביב' ואחר כך כתבת תרבות בעיתון "חדשות". בשנת 1986 החלה ללמוד במחלקה לקולנוע של בית הספר "בית צבי", אחר כך למדה לתואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. במקביל החלה לכתוב מאמרים לקטלוגים של תערוכת וספרי אמנות[1].
בשנת 1990, בעקבות התאבדותו של ידיד, החלה לכתוב סדרה של סיפורים קצרים, שיצאו לאור בספר "עונת המשוגעים". ספר השירים הראשון שלה, "עיר ונשיה", נכתב בעקבות ביקור בעיר ונציה ויצא לאור בשנת 2003[1]. על הספר זכתה לפרס עמיחי לשירה (תשס"ד)[2].
נשואה לערן גורדין, פסיכולוג קליני.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עונת המשוגעים (ספרית מעריב, 1996), ספר פרוזה (סיפורים קצרים).
- מסע האותיות של תמרה (הד ארצי, 2000), ספר ילדים.
- עיר ונשיה (כתר, 2003)[3].
- מה יש לך, אסתר (כתר, 2005), רומאן בעריכת שמעון אדף. ביקורות:
נעמה גרשי, למי אפשר לספר את הסיפור הזה?, באתר הארץ, 6 בפברואר 2006
רז יובן, הכל אודות אמא, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בפברואר 2006}}. - תורת החיתוכים (הוצאת דברי-ם, 2011), ספר שירה[4]
- מסות על אמנות ויהדות, הוצאת רסלינג, 2017[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קציעה עלון, שושנת המרי השחורה: קריאות בשירה מזרחית, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014, הפרק "שבא סלהוב וחביבה פדיה: המזרח והכמיהה לתיקון פוליטי ורוחני", עמ' 66–83.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של שבא סלהוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שבא סלהוב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שבא סלהוב, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של שבא סלהוב, באתר "סימניה"
- מילים לשירים של שבא סלהוב, באתר "שירונט"
- רשימת הפרסומים של שבא סלהוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דודו בוסי, חרדתה של המלכה שבא, באתר וואלה!, 28 בינואר 2005
- מיה סלע, המיועדת: ריאיון עם שבא סלהוב, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
מכּתביה:
- פרק מהרומן "מה יש לך אסתר" באתר "טקסט"
- שבא סלהוב, שלושה שירים, תיאוריה וביקורת 32, אביב 2008
- עקיר, באתר ynet, 2 בדצמבר 2008
- השיר "משירתה" מדור באסטה באתר של מתי שמואלוף
- השיר "עצב דלוק", באתר "העוקץ", 19 ביוני 2015
- מדרש לתורת החיתוכים מתי שמואלוף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דליה קרפל, מחוץ לנתיב האובדן, באתר הארץ, 29 באפריל 2003
- ^ מרב יודילוביץ', הזוכים בפרס יהודה עמיחי: רוני סומק ושבא סלהוב, באתר ynet, 20 באפריל 2004
- ^ לילך לחמן, אל אם ארץ טבועה, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2004
- ^ ביקורות:
ארז שוייצר, קדיש למלאך שגורש, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
אלי הירש, שבא סלהוב, תורת החיתוכים, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 2 בדצמבר 2011 - ^ ביקורות: שאול סתר, שבא סלהוב מנסחת כתב מאבק, באתר הארץ, 27 באפריל 2017 לילך לחמן, לקרוא את מה שלא נכתב, באתר הארץ, 29 במאי 2017
מלוא מובן האופק: על הספר לשבא סלהוב "מסות על אמנות ויהדות" מתי שמואלוף ב"עיתון 77", 13 במרץ 2018