שבתי מרשקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבתי מרשקוב
תקופת הפעילות ?–1765 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1765 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קטעי העתקה של הספר "עץ חיים" בכתב ידו של הרב שבתי מרשקוב. הדף כתוב משני עבריו

רבי שבתי מרשקוב (לעיתים ראשקוויר; ?? - כ"א בסיוון ה'תקכ"ה[1]) מקובל וסופר סת"ם. התפרסם בשל סידור שערך על פי כוונות האר"י - "סידור רבי שבתי מרשקוב" (להבדיל מ"סידור רבי שבתי" הקדום יותר של רבי שבתי סופר מפרעמישלא). רבי שבתי היה בן הדור הראשון של תנועת החסידות, כינה את רבי מאיר מפרמישלאן "מורי"[2]. נמסר גם כי קיבל את מרותו של הבעל שם טוב[3]. מצאצאיו התפתחה חסידות רשקוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי צבי הירש, כמעט ואין ידועים פרטים על ילדותו. התגורר ברשקוב שבבסרביה (בתחומי טרנסניסטריה של ימינו). היה מקובל ואף העתיק כתבים שונים בקבלה בכתב ידו.

ב-2022, 300 שנה לאחר מותו, אותרה מצבתו של רבי שבתי בבית החיים בעיירת ברשקוב, על ידי ישראל מאיר גבאי. [4]

סידורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, התפרסם בעיקר בזכות 'סידור' שערך על פי נוסח וכוונות האר"י, שלימים הפך לאחד ממקורותיו של נוסח ספרד. בסידור מזכיר חידושים בקבלה ששמע מפי הבעל שם טוב. רבי מנחם מנדל שניאורסון אמר באחת משיחותיו כי מכל סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידורו של רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך לקבוע את נוסח האריז"ל[5].

הסידור נדפס לראשונה בשנת תקנ"ד בקוריץ, עם הסכמות שונות, ביניהם הסכמתו של רבי זושא מאנפולי. מהדורה נוספת נדפסה בשנת תרכ"ו בלבוב.

חסידות רשקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חסידות רשקוב

רבי שבתי היה מייסד חסידות רשקוב היא חסידות שפעלה בבסרביה, שבמרחב האוקראיני-רומני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של רבי שבתי היה רבי ישראל רב בקאוושן ובלבי. בנו רבי יוסף מילא את מקום אביו באדמו"רות והיה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ. נפטר בה' באדר תק"פ.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידור רבי שבתי - הרכיב את סידורו מהסידור "קול יעקב" אך השמיט את המקומות בהם שונה "קול יעקב" מכוונות האריז"ל ומצטט רבות מסידור האריז"ל. סידורו נשאר בכתב יד. בשנת תקנ"ד[6] נדפס בקוריץ "סדר תפלה מכל השנה עם כוונות האר"י". הנוסח הוא כמנהג ספרד (אשכנז חסידי) ובנוי על סידור כת"י רבי שבתי מראשקוב וסידור רבי אשר מרגליות בתוספת ייחודים מהבעש"ט[7].
  • כללות תיקון ועליות העולמות - בו הוא מבאר את התיקון שגורמות המצוות כפי שקיבל מהבעל שם טוב, על פי סדר קיומם במהלך היום.
  • אספת אמרים - פירוש על מדרש רבה, נדפס מאהלוב תקס"ט, ורשא תרל"ד[8].
  • פירושים על הזוהר וכתבי האר"י - בכתב יד[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת יצחק אלפסי בספר האדמורי"ם הוא נפטר בשנת תק"ה. אך היום נתגלתה מצבתה עליה כתוב שנפטר בשנת תקכ"ה.
  2. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג', ירושלים תשמ"ו, עמ' 531.
  3. ^ יצחק אלפסי, תלמידי הבעש"ט (מס. 104), רשימה שנדפסה בסיני, מט, עמ' שיט. ראו שם הסתייגותו.
  4. ^ נמצא ציון קדשו של הרה"ק רבי שבתי מרשקוב זי"ע בבית החיים העתיק ברשקוב במולדובה – אהלי צדיקים, באתר zadikim.com
  5. ^ שניאורסאהן, מנחם מענדל בן לוי יצחק (אדמו"ר מליובאוויטש), תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב חלק ב, באתר היברובוקס
  6. ^ בשנת תקמ"ח נדפסה מכתביו של ר' שבתי חוברת של 12 עמודים של כוונות לתפילות בשם: סדר כללות תיקון ועליות העולמות מכל השנה בקיצור מכתבי האר"י. שם מופיעות כוונות הודו לפני ברוך שאמר.
  7. ^ הסידור נדפס מחדש עם מבוא והגהות בשנת תשע"ט על ידי מכון גנזים.
  8. ^ 'סידור רבי שבתי', תשפ"ב, 'תולדות רבינו', עמוד ט.
  9. ^ שם עמוד יא.