האר"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האר"י (רבי יצחק לוריא)
תאריך לידה	ה'רצ"ד (1534)
תאריך פטירה	ה' באב ה'של"ב (1572)
נושאים שבהם עסק	מייסד שיטת הקבלה הלוריאנית
רבותיו	רבי בצלאל אשכנזי רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)
תלמידיו	הגדולים: רבי חיים ויטל ורבי יוסף אבן טבול
חיבוריו	מרבית תורתו הובאה בכתבי תלמידו רבי חיים ויטל, הוא עצמו כתב את אתקינו סעודתא ופיוטים נוספים לשבת

רבי יצחק לוריא בן שלמה (1534 - 1572) כונה האר"י הקדוש (ראשי תיבות של: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק) - גדול מקובלי צפת במאה ה-16 והוגה שיטה חדשה בקבלה. השפעתו על המיסטיקה היהודית היא עצומה, וממנו ואילך זכתה הקבלה שלו, הקבלה הלוריאנית, להשפעה רבה בכל רחבי העולם היהודי. תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י.

[עריכה] קורות חייו

לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הגה בספר הזוהר, עד שנגלה אליו שוב אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל. לקראת פטירתו של הרמ"ק, הוא הורה לתלמידיו, שממשיכו יתגלה בלוויתו, בתור מי שיראה את הענן ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור. מאז החל ללמד מספר מצומצם של תלמידים כשהבכיר שבהם הוא רבי חיים ויטל את כל אשר הוא יודע, כאשר הוא מסביר כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. בגניזה בקאהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר"י התפרנס ממסחר בתבלינים. האר"י הגיע לצפת בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38.

[עריכה] דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה

האר"י לא חשש מלהתעסק בטראומה הנפשית של הפזורה היהודית שנגרמה על ידי גירוש ספרד. צרה זו שניחתה על עולמו של היהודי יצרה שאלות ותהיות קיומיות. לגבי החיים בגולה הרב שרצה לחזק את רוח תלמידיו צידד בדימוי ה "אור" ששבוי בקליפות הטומאה כשם שישראל מצויה בגולה בן האומות (גויים), ובבא המשיח יבוא גם התיקון, ובני ישראל יאספו למולדתם הוותיקה והעולם כולו ייגאל.

באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר הרב חיים ויטאל את האר"י כך:

	לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות ע"כ דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפ' דברים ובעופו' אלמים ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו ואחר כך מסירהו והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא והיו מגלין לו רזי תורה וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידיים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה והיה מלמד פירוש שורש נשמתו והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב והיה נותן לכל א' ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים והיה יודע להכות בסנורים והיה יודע כל מה ששנו החברים והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו ועיני ראו ולא זר וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד.

לפי דעת המקובלים, חזר בגלגול בדמותו של ר' שלום שרעבי (הרש"ש):

	הנה מצינו לגדול בתורה וחסידות, המפורסם בקבלה, רב שר-שלום שרעבי ז"ל, אשר אמרו עליו כי הבטחה שהבטיח רבנו האריז"ל לתלמידיו כשהיה טובל בתוך הטבילה כשהוליכוהו לקברו, שאמר להם: אם תזכו, אבוא אליכם פעם אחרת! כי בא להם הרב הארי ז"ל בגילגול ברבנו שלום שרעבי זיע"א
– "תוכחת חיים" להרב ר' חיים פלאג'י

האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת הכלים".

בתקופת המאה ה-17, היה לימוד הקבלה של האר"י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה ממשיח שקר שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו נבעה מלימוד הקבלה של האר"י, לימוד הקבלה שלו הוגבל.

[עריכה] תלמידיו "גורי האר"י"

האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבי האר"י עצמו נשארו בידינו מספר פיוטים לשבת (בארמית - אזמר בשבחין לליל שבת, אסדר לסעודתא לשבת בבוקר ובני היכלא לסעודה שלישית, וכן פיוט אחד בעברית - "יום זה לישראל אורה ושמחה", נדפסו ברוב הסידורים) וכמה מאמרים העוסקים בעיקר בפרשנות לזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בלשון חידוד "גורי האר"י". שלושת תלמידיו הגדולים היו ר' חיים ויטל, ר' יוסף אבן טבול ור' משה יונה, אך בדרך כלל מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם ר' חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים.

בין תלמידיו הנוספים היו רבי משה נג'ארה, רבי יוסף ארזין, הרב יהודה רומנו. גם רבי ישראל סרוק כתב חיבורים שבהם פירש את קבלת האר"י.

[עריכה] כתבי האר"י

ערך מורחב – כתבי האר"י

תורתו של האר"י הופצה באיחור מה, כיון שרבי חיים ויטאל (רח"ו) לא הפיץ את כתביו. מסופר שכאשר רח"ו נפל למשכב, מסרו את כתביו ל"סופרים זריזים" כדי שיעתיקום במהרה ומכאן השיבושים הרבים ואי הדיוקים בכתבי היד^[^{דרוש מקור}^].

למעשה, המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש, אסרו (בעקבות הוראת הרח"ו) על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתבי ויטאל המקוריים. כיום, המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת ויטל, והרחבת העניינים אצל השאר.

תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.

הספר הראשון שנדפס היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על קבלת סרוק. ספרים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, אם כי באינטרפרטציה שונה בין מחבר לחברו, הם:

קל"ח פתחי חכמה - רמח"ל.
לשם שבו ואחלמה - רבי שלמה אלישיב.
תלמוד עשר ספירות - רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל פירוש הסולם על הזוהר.
ויקהל משה- רבי משה בן מנחם פראג.
חסדי דוד - לרבי דוד מאג'א"ר

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

מאיר בניהו, ספר תולדות האר"י, ירושלים: מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית תשכ"ז.
דוד תמר, ראשיתו של האר"י במצרים, ציון מד (תשל"ט) עמ' 229-240.
מאיר בניהו, האר"י בשירת המקובלים ותיקון חמשה באב ליום פטירתו, בתוך: טמירין ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' קצו-קפא.
מאיר בניהו, תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים, בתוך: ספר זיכרון להרב יצחק נסים - קהילות ואישים, ירושלים: יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' רכה-רנג.
יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז.
יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח.
דניאל אברמס, קבלת האר"י - אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס, תשס"ח.
טוני לביא / עקיבא אורצל, אלוהים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.