האר"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האר"י (רבי יצחק לוריא)
רבינו יצחק לוריא אשכנזי.JPG
קבר האר"י. מימינו קבר בנו רבי משה.
תאריך לידה ה'רצ"ד
תאריך פטירה ה' באב ה'של"ב
תאריך לידה לועזי 1534
תאריך פטירה לועזי 25 ביולי 1572 (בגיל 38)
נושאים שבהם עסק מייסד שיטת הקבלה הלוריאנית
רבותיו רבי בצלאל אשכנזי
רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)
תלמידיו הגדולים: רבי חיים ויטל ורבי יוסף אבן טבול
חיבוריו מרבית תורתו הובאה בכתבי תלמידו רבי חיים ויטל, הוא עצמו כתב את אתקינו סעודתא ופיוטים נוספים לשבת

רבי יצחק לוריא בן שלמה (1534, ה'רצ"ד - 25 ביולי 1572, ה' באב ה'של"ב) מכונה האר"י הקדוש (ראשי תיבות של: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק) - גדול מקובלי צפת במאה ה-16 והוגה שיטה חדשה בקבלה. תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האר"י עלה לצפת עם אשתו ושתי בנותיו בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) וחי שם במשך שנתיים עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38. שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לר' שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי"ט, בנו של הרב משה סאגיס והשנייה לבנו של מרן - ר' יוסף קארו.

לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הגה בספר הזוהר, עד שנגלה אליו אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל.

הרמ"ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בלוויתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור. מאז לימד מספר מצומצם של תלמידים את כל אשר ידע, כאשר הוא הסביר כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. הבכיר תלמידיו היה רבי חיים ויטל.

בגניזה בקהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר"י התפרנס ממסחר בתבלינים.

תקופת חייו של האר"י על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האר"י לא חשש מלהתעסק בטראומה הנפשית של הפזורה היהודית שנגרמה על ידי גירוש ספרד. צרה זו שניחתה על עולמו של היהודי יצרה שאלות ותהיות קיומיות. לגבי החיים בגולה הרב שרצה לחזק את רוח תלמידיו צידד בדימוי ה "אור" ששבוי בקליפות הטומאה כשם שישראל מצויה בגולה בן האומות (גויים), ובבא המשיח יבוא גם התיקון, ובני ישראל יאספו למולדתם הוותיקה והעולם כולו ייגאל.

באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר הרב חיים ויטאל את האר"י כך:

Cquote2.svg

לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות ע"כ דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפ' דברים ובעופו' אלמים ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו ואחר כך מסירהו והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא והיו מגלין לו רזי תורה וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידיים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה והיה מלמד פירוש שורש נשמתו והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב והיה נותן לכל א' ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים והיה יודע להכות בסנורים והיה יודע כל מה ששנו החברים והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו ועיני ראו ולא זר וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו נגלה לו תמיד.

Cquote3.svg

לפי דעת המקובלים, חזר בגלגול בדמותו של ר' שלום שרעבי (הרש"ש):

הנה מצינו לגדול בתורה וחסידות, המפורסם בקבלה, רב שר-שלום שרעבי, אשר אמרו עליו כי הבטחה שהבטיח רבנו הארי לתלמידיו כשהיה טובל בתוך הטבילה כשהוליכוהו לקברו, שאמר להם: אם תזכו, אבוא אליכם פעם אחרת! כי בא להם הרב הארי בגילגול ברבנו שלום שרעבי זיע"א

– "תוכחת חיים" להרב ר' חיים פלאג'י

האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת הכלים".

בתקופת המאה ה-17, היה לימוד הקבלה של האר"י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה מתקוות הגאולה שנקשרו בדמותו של שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו התבססה רבות על לימוד הקבלה של האר"י כפי שהבינו אותה המקובלים השבתאים, לימוד הקבלה הוגבל על ידי הרבנים.

תלמידיו "גורי האר"י"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבי האר"י עצמו נשארו בידינו מספר פיוטים לשבת (בארמית - אזמר בשבחין לליל שבת, אסדר לסעודתא לשבת בבוקר ובני היכלא לסעודה שלישית, וכן פיוט אחד בעברית - "יום זה לישראל אורה ושמחה", שבראשי מחרוזותיו מופיע האקרוסטיכון 'יצחק לוריא חזק' (נדפסו ברוב הסידורים). (לגבי יום זה לישראל, נחלקו החוקרים, אם אכן האר"י כתבו כפי שמופיע בסידורים, או שהייחוס לאר"י מוטעה, ולמעשה חברו פייטן אחר. חוקר הספרות ושירת ימי הביניים שמעון ברנשטיין טען שמחבר הפיוט הוא המשורר 'יצחק חנדלי' שחי במאה ה-15 בחצי האי קרים, לדעת פרופ' טובה בארי מחבר הפיוט הוא 'יצחק סלמה') וכמה מאמרים העוסקים בעיקר בפרשנות לזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בלשון חידוד "גורי האר"י". ארבעת תלמידיו הגדולים היו ר' חיים ויטל, ר' יונתן סאגיס, ר' יוסף אבן טבול ור' משה יונה, אך בדרך כלל מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם ר' חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים.

בין תלמידיו הנוספים היו רבי משה נג'ארה, רבי יוסף ארזין, הרב יהודה רומנו. גם רבי ישראל סרוק כתב חיבורים שבהם פירש את קבלת האר"י.

כתבי האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתבי האר"י

תורתו של האר"י הופצה באיחור מה, כיון שרבי חיים ויטאל (רח"ו) לא הפיץ את כתביו. למעשה, המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש, אסרו (בעקבות הוראת הרח"ו) על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתבי ויטאל המקוריים. כיום, המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת ויטל, והרחבת העניינים אצל השאר.

תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י על ידי בנו של רח"ו - רבי שמואל ויטאל בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.

הספר הראשון המתאר את כל שרשרת האצילות שנדפס היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על קבלת סרוק. ספרים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, אם כי באינטרפרטציה שונה בין מחבר לחברו, הם:

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר האריז"ל
קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת

מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקברי רבו הרמ"ק, המבי"ט, הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי ובנו רבי משה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, ספר תולדות האר"י, ירושלים: מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית תשכ"ז.
  • דוד תמר, ראשיתו של האר"י במצרים, ציון מד (תשל"ט) עמ' 229-240.
  • מאיר בניהו, האר"י בשירת המקובלים ותיקון חמשה באב ליום פטירתו, בתוך: טמירין ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' קצו-קפא.
  • מאיר בניהו, תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים, בתוך: ספר זיכרון להרב יצחק נסים - קהילות ואישים, ירושלים: יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' רכה-רנג.
  • יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח.
  • דניאל אברמס, קבלת האר"י - אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס, תשס"ח.
  • טוני לביא / עקיבא אורצל, אלוהים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.
  • רחל אליאור ויהודה ליבס, קבלת האר"י, דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י), ירושלים תשנ"ב
  • רחל אליאור, "הזיקה המטאפורית בין האל לאדם ורציפותה של הממשות החזיונית בקבלת האר"י", קבלת האר"י (בעריכת ר' אליאור וי' ליבס), ירושלים: האוניברסיטה העברית תשנ"ב: 47--57 [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך י, ירושלים תשנ"ב: 47-57
  • טוני לביא, מסע עשר הספירות בקבלה -מאלוהות לאנושות ובחזרה, תל אביב תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מקובלי צפת בימי הביניים

רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו

האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטאל , רבי יוסף אבן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק)

רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולה | רבי יונתן סאגיס |

רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא